Ordsprogene 20

1 En Spotter er Vinen, stærk Drik slår sig løs, og ingen, som raver deraf, er viis.

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל־שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּֽם׃

2 Som Løvebrøl er Rædslen, en Konge vækker, at vække hans Vrede er at vove sit Liv.

נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשֽׁוֹ׃

3 Mands Ære er det at undgå Trætte, men alle Tåber vil Strid.

כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב וְכָל־אֱוִיל יִתְגַּלָּֽע׃

4 Om Efteråret pløjer den lade ikke, han søger i Høst, men finder intet.

מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא־יַחֲרֹשׁ ישאל וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָֽיִן׃

5 Råd i Mands Hjerte er dybe Vande, men Mand med Indsigt drager det op.

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב־אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶֽנָּה׃

6 Mangen kaldes en velvillig Mand, men hvem kan finde en trofast Mand?

רָב־אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָֽא׃

7 Retfærdig er den, som lydefrit vandrer, hans Sønner får Lykke efter ham.

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָֽיו׃

8 Kongen, der sidder i Dommersædet, sigter alt ondt med sit Blik.

מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא־דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל־רָֽע׃

9 Hvo kan sige: "Jeg rensed mit Hjerte, og jeg er ren for Synd!"

מִֽי־יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִֽי׃

10 To Slags Vægt og to Slags Mål, begge Dele er HERREN en Gru.

אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃

11 Selv Drengen kendes på det, han gør, om han er ren og ret hans Færd.

גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר־נָעַר אִם־זַךְ וְאִם־יָשָׁר פָּעֳלֽוֹ׃

12 Øret, der hører, og Øjet, der ser, HERREN skabte dem begge.

אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה יְהוָה עָשָׂה גַם־שְׁנֵיהֶֽם׃

13 Elsk ikke Søvn, at du ej bliver fattig, luk Øjnene op og bliv mæt.

אַל־תֶּֽאֱהַב שֵׁנָה פֶּן־תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְֽׂבַֽע־לָֽחֶם׃

14 Køberen siger: "Usselt, usselt!" men skryder af Handelen, når han går bort.

רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּֽל׃

15 Har man end Guld og Perler i Mængde, kosteligst Smykke er Kundskabslæber.

יֵשׁ זָהָב וְרָב־פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃

16 Tag hans Klæder, han borged for en anden, pant ham for fremmedes Skyld!

לְֽקַח־בִּגְדוֹ כִּי־עָרַב זָר וּבְעַד נכרים נָכְרִיָּה חַבְלֵֽהוּ׃

17 Sødt smager Løgnens Brød, bagefter fyldes Munden med Grus.

עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר וְאַחַר יִמָּֽלֵא־פִיהוּ חָצָֽץ׃

18 Planer, der lægges ved Rådslagning, lykkes; før Krig efter modent Overlæg!

מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָֽה׃

19 Bagtaleren røber, hvad ham er betroet, hav ej med en åbenmundet at gøre!

גּֽוֹלֶה־סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָֽב׃

20 Den, der bander Fader og Moder, i Bælgmørke går hans Lampe ud.

מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ יִֽדְעַךְ נֵרוֹ באישון בֶּאֱשׁוּן חֹֽשֶׁךְ׃

21 Først haster man efter en Arv, men til sidst velsignes den ikke.

נַחֲלָה מבחלת מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָֽךְ׃

22 Sig ikke: "Ondt vil jeg gengælde!" Bi på HERREN, så hjælper han dig.

אַל־תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה־רָע קַוֵּה לַֽיהוָה וְיֹשַֽׁע לָֽךְ׃

23 To Slags Lodder er HERREN en Gru, det er ikke godt, at Vægten er falsk.

תּוֹעֲבַת יְהוָה אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא־טֽוֹב׃

24 Fra HERREN er Mands Fjed, hvor kan et Menneske fatte sin Skæbne!

מֵיהוָה מִצְעֲדֵי־גָבֶר וְאָדָם מַה־יָּבִין דַּרְכּֽוֹ׃

25 Det er farligt at sige tankeløst: "Helligt!" og først efter Løftet tænke sig om.

מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּֽר׃

26 Viis Konge sigter de gudløse, lader Tærskehjul gå over dem.

מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָֽן׃

27 Menneskets Ånd er en HERRENs Lampe, den ransager alle hans indres Kamre.

נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

28 Godhed og Troskab vogter Kongen, han støtter sin Trone ved Retfærd.

חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ־מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאֽוֹ׃

29 Unges Stolthed er deres Styrke, gamles Smykke er grånet Hår.

תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָֽה׃

30 Blodige Strimer renser den onde og Hug hans Indres Kamre.

חַבֻּרוֹת פֶּצַע תמריק תַּמְרוּק בְּרָע וּמַכּוֹת חַדְרֵי־בָֽטֶן׃