Ordsprogene 16
1 Hjertets Råd er Menneskets sag. Tungens Svar er fra HERREN.
| לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃ |
2 En Mand holder al sin Færd for ren, men HERREN vejer Ånder.
| כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃ |
3 Vælt dine Gerninger på HERREN, så skal dine Planer lykkes.
| גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃ |
4 Alt skabte HERREN, hvert til sit, den gudløse også for Ulykkens Dag.
| כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה׃ |
5 Hver hovmodig er HERREN en Gru, visselig slipper han ikke for Straf.
| תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃ |
6 Ved Mildhed og Troskab sones Brøde, ved HERRENs Frygt undviger man ondt.
| בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃ |
7 Når HERREN har Behag i et Menneskes Veje, gør han endog hans Fjender til Venner.
| ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃ |
8 Bedre er lidet med Retfærd end megen Vinding med Uret.
| טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃ |
9 Menneskets Hjerte udtænker hans Vej, men HERREN styrer hans Fjed.
| לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃ |
10 Der er Gudsdom på Kongens Læber, ej fejler hans Mund, når han dømmer.
| קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃ |
11 Ret Bismer og Vægtskål er HERRENs, hans Værk er alle Posens Lodder.
| פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃ |
12 Gudløs Færd er Konger en Gru, thi ved Retfærd grundfæstes Tronen.
| תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃ |
13 Retfærdige Læber har Kongens Yndest, han elsker den, der taler oprigtigt.
| רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב׃ |
14 Kongens Vrede er Dødens Bud, Vismand evner at mildne den.
| חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃ |
15 I Kongens Åsyns Lys er der Liv, som Vårregnens Sky er hans Yndest.
| באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃ |
16 At vinde Visdom er bedre end Guld, at vinde Indsigt mere end Sølv.
| קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃ |
17 De retsindiges Vej er at vige fra ondt; den vogter sit Liv, som agter på sin Vej.
| מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃ |
18 Hovmod går forud for Fald, Overmod forud for Snublen.
| לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃ |
19 Hellere sagtmodig med ydmyge end dele Bytte med stolte.
| טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃ |
20 Vel går det den, der mærker sig Ordet; lykkelig den, der stoler på HERREN.
| משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו׃ |
21 Den vise kaldes forstandig, Læbernes Sødme øger Viden.
| לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃ |
22 Kløgt er sin Mand en Livsens Kilde, Dårskab er Dårers Tugt.
| מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃ |
23 Den vises Hjerte giver Munden Kløgt, på Læberne lægger det øget Viden.
| לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃ |
24 Hulde Ord er som flydende Honning, søde for Sjælen og sunde for Legemet.
| צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃ |
25 Mangen Vej synes Manden ret, og så er dens Ende dog Dødens Veje.
| יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ |
26 En Arbejders Hunger arbejder for ham, thi Mundens Krav driver på ham.
| נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃ |
27 En Nidding graver Ulykkesgrave, det er, som brændte der Ild på hans Læber.
| איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃ |
28 Rænkefuld Mand sætter Splid; den, der bagtaler, skiller Venner.
| איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃ |
29 Voldsmand lokker sin Næste og fører ham en Vej, der ikke er god.
| איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב׃ |
30 Den, der stirrer, har Rænker for; knibes Læberne sammen, har man fuldbyrdet ondt.
| עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃ |
31 Grå Hår er en dejlig Krone, den vindes på Retfærds Vej.
| עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃ |
32 Større end Helt er sindig Mand, større at styre sit Sind end at tage en Stad.
| טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃ |
33 I Brystfolden rystes Loddet, det falder, som HERREN vil.
| בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו׃ |
