< Ordsprogene 12 >

1 At elske Tugt er at elske Kundskab, at hade Revselse er dumt.
אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃
2 Den gode vinder Yndest hos HERREN, den rænkefulde dømmer han skyldig.
טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃
3 Ingen står fast ved Gudløshed, men retfærdiges Rod skal aldrig rokkes.
לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃
4 En duelig Kvinde er sin Ægtemands Krone, en dårlig er som Edder i hans Ben.
אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃
5 Retfærdiges Tanker er Ret, gudløses Opspind er Svig.
מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃
6 Gudløses Ord er på Lur efter Blod, retsindiges Mund skal bringe dem Frelse.
דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃
7 Gudløse styrtes og er ikke mer. retfærdiges Hus står fast.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃
8 For sin Klogskab prises en Mand, til Spot bliver den, hvis Vid er vrangt.
לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃
9 Hellere overses, når man holder Træl, end optræde stort, når man mangler Brød.
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃
10 Den retfærdige føler med sit Kvæg, gudløses Hjerte er grumt.
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃
11 Den mættes med Brød, som dyrker sin Jord, uden Vid er den, der jager efter Tomhed.
עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃
12 De ondes Fæstning jævnes med Jorden, de retfærdiges Rod bolder Stand.
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃
13 I Læbernes Brøde hildes den onde, den retfærdige undslipper Nøden.
בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃
14 Af sin Munds Frugt mættes en Mand med godt, et Menneske får, som hans Hænder har øvet.
מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃
15 Dårens Færd behager ham selv, den vise hører på Råd.
דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃
16 En Dåre giver straks sin Krænkelse Luft, den kloge spottes og lader som intet.
אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃
17 Den sanddru fremfører, hvad der er ret, det falske Vidne kommer med Svig.
יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃
18 Mangens Snak er som Sværdhug, de vises Tunge læger.
יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃
19 Sanddru Læbe består for evigt, Løgnetunge et Øjeblik.
שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃
20 De, som smeder ondt, har Svig i Hjertet; de, der stifter Fred, har Glæde.
מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃
21 Den retfærdige times der intet ondt, - gudløse oplever Vanheld på Vanheld.
לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃
22 Løgnelæber er HERREN en Gru, de ærlige har hans Velbebag.
תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃
23 Den kloge dølger sin Kundskab, Tåbers Hjerte udråber Dårskab.
אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃
24 De flittiges Hånd skal råde, den lade tvinges til Hoveriarbejde.
יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃
25 Hjertesorg bøjer til Jorden, et venligt Ord gør glad.
דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃
26 Den retfærdige vælger sin Græsgang, gudløses Vej vildleder dem selv.
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃
27 Ladhed opskræmmer intet Vildt, men kosteligt Gods får den flittige tildelt.
לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃
28 På Retfærds Sti er der Liv, til Døden fører den onde Vej.
בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃

< Ordsprogene 12 >