< Ordsprogene 10 >

1 Salomos ordsprog. Viis søn glæder sin fader, tåbelig søn er sin moders sorg.
מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּֽוֹ׃
2 Gudløsheds skatte gavner intet, men retfærd redder fra død.
לֹֽא־יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃
3 HERREN lader ej en retfærdig sulte, men gudløses attrå støder han fra sig.
לֹא־יַרְעִיב יְהֹוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּֽף׃
4 Doven hånd skaber fattigdom, flittiges hånd gør rig.
רָאשׁ עֹשֶׂה כַף־רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִֽׁיר׃
5 En klog søn samler om sommeren, en dårlig sover om høsten.
אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִֽישׁ׃
6 Velsignelse er for retfærdiges hoved, på uret gemmer gudløses mund.
בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָֽס׃
7 Den retfærdiges minde velsignes, gudløses navn smuldrer hen.
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָֽב׃
8 Den vise tager mod påbud, den brovtende dåre styrtes.
חֲכַם־לֵב יִקַּח מִצְוֺת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵֽט׃
9 Hvo lydefrit vandrer, vandrer trygt; men hvo der går krogveje, ham går det ilde.
הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵֽעַ׃
10 Blinker man med øjet, volder man ondt, den brovtende dåre styrtes.
קֹרֵֽץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵֽט׃
11 Den retfærdiges mund er en livsens kilde, på uret gemmer gudløses mund.
מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָֽס׃
12 Had vækker Splid, Kærlighed skjuler alle Synder.
שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים וְעַל כׇּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָֽה׃
13 På den kloges Læber fnder man Visdom, Stok er til Ryg på Mand uden Vid.
בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חׇכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר־לֵֽב׃
14 De vise gemmer den indsigt, de har, Dårens Mund er truende Våde.
חֲכָמִים יִצְפְּנוּ־דָעַת וּפִֽי־אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָֽה׃
15 Den riges Gods er hans faste Stad, Armod de ringes Våde.
הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָֽׁם׃
16 Den retfærdiges Vinding tjener til Liv, den gudløses Indtægt til Synd.
פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּֽאת׃
17 At vogte på Tugt er Vej til Livet, vild farer den, som viser Revselse fra sig.
אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר וְעֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶֽה׃
18 Retfærdige Læber tier om Had, en Tåbe er den, der udspreder Rygter.
מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִֽיל׃
19 Ved megen Tale undgås ej Brøde, klog er den, der vogter sin Mund.
בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל־פָּשַׁע וְחוֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּֽיל׃
20 Den retfærdiges Tunge er udsøgt Sølv, gudløses Hjerte er intet værd.
כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָֽט׃
21 Den retfærdiges Læber nærer mange, Dårerne dør af Mangel på Vid.
שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר־לֵב יָמֽוּתוּ׃
22 HERRENs Velsignelse, den gør rig, Slid og Slæb lægger intet til.
בִּרְכַּת יְהֹוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹֽא־יוֹסִף עֶצֶב עִמָּֽהּ׃
23 For Tåben er Skændselsgerning en Leg, Visdom er Leg for Mand med Indsigt.
כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחׇכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָֽה׃
24 Hvad en gudløs frygter, kommer over hans Hoved, hvad retfærdige ønsker, bliver dem givet.
מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּֽן׃
25 Når Storm farer frem, er den gudløse borte, den retfærdige står på evig Grund.
כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָֽם׃
26 Som Eddike for Tænder og Røg for Øjne så er den lade for dem, der sender ham.
כַּחֹמֶץ ׀ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָֽיו׃
27 HERRENs Frygt lægger dage til, gudløses År kortes af.
יִרְאַת יְהֹוָה תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹֽרְנָה׃
28 Retfærdige har Glæde i Vente, gudløses Håb vil briste.
תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵֽד׃
29 For lydefri Vandel er HERREN et Værn, men en Rædsel for Udådsmænd.
מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהֹוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָֽוֶן׃
30 Den retfærdige rokkes aldrig, ikke skal gudløse bo i Landet.
צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל־יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃
31 Den retfærdiges Mund bærer Visdoms Frugt, den falske Tunge udryddes.
פִּֽי־צַדִּיק יָנוּב חׇכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵֽת׃
32 Den retfærdiges Læber søger yndest, gudløses Mund bærer Falskheds Frugt.
שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכֽוֹת׃

< Ordsprogene 10 >