Lukas 21
1 Men idet han så op, fik han Øje på de rige, som lagde deres Gaver i Tempelblokken.
| ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃ |
2 Men han så en fattig Enke. som lagde to Skærve deri.
| וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ |
3 Og han sagde: "Sandelig, siger jeg eder, at denne fattige Enke lagde mere i end de alle.
| ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃ |
4 Thi alle disse lagde af deres Overflod hen til Gaverne; men hun lagde af sin Fattigdom al sin Ejendom, som hun havde."
| כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃ |
5 Og da nogle sagde om Helligdommen, at den var prydet med smukke Sten og Tempelgaver. sagde han:
| ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃ |
6 "Disse Ting, som I se - der skal komme Dage, da der ikke lades Sten på Sten, som jo skal nedbrydes."
| את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ |
7 Men de spurgte ham og sagde: "Mester! når skal dette da ske? og hvad er Tegnet på, når dette skal ske?"
| וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃ |
8 Men han sagde: "Ser til, at I ikke blive forførte; thi mange skulle på mit Navn komme og sige: Det er mig, og: Tiden er kommen nær. Går ikke efter dem!
| ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃ |
9 Men når I høre om Krige og Oprør, da forskrækkes ikke; thi dette må først ske, men Enden er der ikke straks."
| ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃ |
10 Da sagde han til dem: "Folk skal rejse sig imod Folk, og Rige imod Rige.
| ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃ |
11 Og store Jordskælv skal der være her og der og Hungersnød og Pest, og der skal ske frygtelige Ting og store Tegn fra Himmelen.
| והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃ |
12 Men forud for alt dette skulle de lægge Hånd på eder og forfølge eder og overgive eder til Synagoger og Fængsler, og I skulle føres frem for Konger og Landshøvdinger for mit Navns Skyld.
| ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃ |
13 Det skal falde ud for eder til Vidnesbyrd.
| והיתה זאת לכם לעדות׃ |
14 Lægger det da på Hjerte, at I ikke forud skulle overtænke, hvorledes I skulde forsvare eder.
| על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ |
15 Thi jeg, vil give eder Mund og Visdom, som alle eders Modstandere ikke skulle kunne modstå eller modsige.
| כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ |
16 Men I skulle endog forrådes af Forældre og Brødre og Frænder og Venner, og de skulle slå nogle af eder ihjel.
| וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ |
17 Og I skulle hades af alle for mit Navns Skyld.
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ |
18 Og ikke et Hår på eders Hoved skal gå tabt.
| אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃ |
19 Ved eders Udholdenhed skulle I vinde eders Sjæle.
| בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃ |
20 Men når I se Jerusalem omringet af Krigshære, da forstår, at dens Ødelæggelse er kommen nær.
| וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ |
21 Da skulle de, som ere i Judæa, fly til Bjergene; og de, som ere inde i Staden, skulle vige bort derfra; og de, som ere på Landet, skulle ikke gå ind i den.
| אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃ |
22 Thi disse ere Hævnens Dage, da alt, hvad skrevet er, skal opfyldes.
| כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ |
23 Men ve de frugtsommelige og dem, som give Die, i de Dage; thi der skal være stor Nød på Jorden og Vrede over dette Folk.
| ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ |
24 Og de skulle falde for Sværdets Od og føres fangne til alle Hedningerne; og Jerusalem skal nedtrædes af Hedningerne, indtil Hedningernes Tider fuldkommes.
| ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃ |
25 Og der skal ske Tegn i Sol og Måne og Stjerner, og på Jorden skulle Folkene ængstes i Fortvivlelse over Havets og Bølgernes Brusen,
| והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃ |
26 medens Mennesker forsmægte af Frygt og Forventning om de Ting, som komme over Jorderige; thi Himmelens Kræfter skulle rystes.
| וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ |
27 Og da skulle de se Menneskesønnen komme i Sky med Kraft og megen Herlighed.
| ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃ |
28 Men når disse Ting begynde at ske, da ser op og opløfter eders Hoveder, efterdi eders Forløsning stunder til."
| וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃ |
29 Og han sagde dem en Lignelse: "Ser Figentræet og alle Træerne;
| וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃ |
30 når de alt springe ud, da se I og skønne af eder selv, at Sommeren nu er nær.
| כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ |
31 Således skulle også I, når I se disse Ting ske, skønne, at Guds Rige er nær.
| ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃ |
32 Sandelig, siger jeg eder, at denne Slægt skal ingenlunde forgå, førend det er sket alt sammen.
| אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃ |
33 Himmelen og Jorden skulle forgå; men mine Ord skulle ingenlunde forgå.
| השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ |
34 Men vogter eder, at eders Hjerter ikke, nogen Tid besværes af Svir og Drukkenskab og timelige Bekymringer, så hin dag kommer pludseligt over eder som en Snare.
| רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃ |
35 Thi komme skal den over alle dem, der bo på hele Jordens Flade.
| כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃ |
36 Og våger og beder til enhver Tid, for at I må blive i Stand til at undfly alle disse Ting, som skulle ske, og bestå for Menneskesønnen."
| לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ |
37 Men han lærte om Dagene i Helligdommen, men om Nætterne gik han ud og overnattede på det Bjerg, som kaldes Oliebjerget.
| ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃ |
38 Og hele Folket kom årle til ham i Helligdommen for at høre ham.
| וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃ |
