Johannes 7
1 Derefter vandrede Jesus omkring i Galilæa; thi han vilde ikke vandre i Judæa, fordi Jøderne søgte at slå ham ihjel.
| לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. |
2 Men Jødernes Højtid, Løvsalsfesten, var nær.
| בהתקרב חג הסוכות |
3 Da sagde hans Brødre til ham: "Drag bort herfra og gå til Judæa, for at også dine Disciple kunne se dine Gerninger, som du gør.
| האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג.”לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל“, לעגו לו. |
4 Thi ingen gør noget i Løndom, når han selv ønsker at være åbenbar; dersom du gør dette, da vis dig for Verden!"
| ”איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם.“ |
5 Thi heller ikke hans Brødre troede på ham.
| גם אחיו לא האמינו בו. |
6 Da siger Jesus til dem: "Min Tid er endnu ikke kommen; men eders Tid er stedse for Hånden.
| ”עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו“, השיב ישוע. |
7 Verden kan ikke hade eder; men mig hader den, fordi jeg vidner om den, at dens Gerninger ere onde.
| ”כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. |
8 Drager I op til Højtiden; jeg drager endnu ikke op til denne Højtid, thi min Tid er endnu ikke fuldkommet."
| לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני.“ |
9 Da han havde sagt dette til dem, blev han i Galilæa.
| וישוע נשאר בגליל. |
10 Men da hans Brødre vare dragne op til Højtiden, da drog han også selv op, ikke åbenlyst, men lønligt.
| אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. |
11 Da ledte Jøderne efter ham på Højtiden og sagde: "Hvor er han?"
| בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו:”היכן הוא?“ |
12 Og der blev mumlet meget om ham iblandt Skarerne; nogle sagde: "Han er en god Mand;" men andre sagde: "Nej, han forfører Mængden."
| דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו:”הוא אדם נפלא!“ואילו אחרים טענו:”הוא רמאי!“ |
13 Dog talte ingen frit om ham af Frygt for Jøderne.
| אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים. |
14 Men da det allerede var midt i Højtiden. gik Jesus op i Helligdommen og lærte.
| בעיצומו של החג הלך ישוע לבית־המקדש ולימד את העם. |
15 Jøderne undrede sig nu og sagde: "Hvorledes kan denne have Lærdom, da han ikke er oplært?"
| ”כיצד הוא יודע כל־כך הרבה?“תמהו היהודים.”הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!“ |
16 Da svarede Jesus dem og sagde: "Min Lære er ikke min, men hans, som sendte mig.
| ”איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני“, השיב ישוע. |
17 Dersom nogen vil gøre hans Villie, skal han erkende, om Læren er fra Gud, eller jeg taler af mig selv.
| ”מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. |
18 Den, der taler af sig selv, søger sin egen Ære; men den, som søger hans Ære, der sendte ham, han er sanddru, og der er ikke Uret i ham.
| מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. |
19 Har ikke Moses givet eder Loven? Og ingen af eder holder Loven. Hvorfor søge I at slå mig ihjel?"
| משה נתן לכם את התורה אבל איש מביניכם אינו מקיים את התורה. מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?“ |
20 Mængden svarede: "Du er besat; hvem søger at slå dig ihjel?"
| ”היצאת מדעתך“, קרא הקהל.”מי רוצה להרוג אותך?“ |
21 Jesus svarede og sagde til dem: "Een Gerning gjorde jeg, og I undre eder alle derover.
| ”אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך“, אמר ישוע. |
22 Moses har givet eder Omskærelsen, (ikke at den er fra Moses, men fra Fædrene) og I omskære et Menneske på en Sabbat.
| ”אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית־מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. |
23 Dersom et Menneske får Omskærelse på en Sabbat, for at Mose Lov ikke skal brydes, ere I da vrede på mig, fordi jeg har gjort et helt Menneske rask på en Sabbat?
| אם אתם מתירים קיום ברית־מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? |
24 Dømmer ikke efter Skinnet, men dømmer en retfærdig Dom!"
| אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!“ |
25 Da sagde nogle af dem fra Jerusalem: "Er det ikke ham, som de søge at slå ihjel?
| אחדים מתושבי ירושלים שאלו:”האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? |
26 Og se, han taler frit, og de sige intet til ham; mon Rådsherrerne virkelig skulde have erkendt, at han er Kristus?
| הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! |
27 Dog vi vide, hvorfra denne er; men når Kristus kommer, kender ingen, hvorfra han er."
| אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי־שם, ממקום בלתי ידוע.“ |
28 Derfor råbte Jesus, idet han lærte i Helligdommen, og sagde: "Både kende I mig og vide, hvorfra jeg er! Og af mig selv er jeg ikke kommen, men han, som sendte mig, er sand, han, hvem I ikke kende.
| ”ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי, “קרא ישוע בקול בבית־המקדש,”אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על־ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. |
29 Jeg kender ham; thi jeg er fra ham, og han har udsendt mig."
| אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי.“ |
30 De søgte da at gribe ham; og ingen lagde Hånd på ham, thi hans Time var endnu ikke kommen.
| ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. |
31 Men mange af Folket troede på ham, og de sagde: "Når Kristus kommer, mon han da skal gøre flere Tegn, end denne har gjort?"
| אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו:”לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?“ |
32 Farisæerne hørte, at Mængden mumlede dette om ham; og Ypperstepræsterne og Farisæerne sendte Tjenere ud for at gribe ham.
| כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. |
33 Da sagde Jesus: "Endnu en liden Tid er jeg hos eder, så går jeg bort til den, som sendte mig.
| אולם ישוע אמר להם:”אני אהיה אתכם עוד זמן־מה, ואחר כך אחזור לשולחי. |
34 I skulle lede efter mig og ikke finde mig, og der, hvor jeg er, kunne I ikke komme."
| תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו.“ |
35 Da sagde Jøderne til hverandre: "Hvor vil han gå hen, siden vi ikke skulle finde ham? Mon han vil gå til dem, som ere adspredte iblandt Grækerne, og lære Grækerne?
| היהודים נבוכו מדבריו.”לאן הוא עומד ללכת?“תמהו.”אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! |
36 Hvad er det for et Ord, han siger: I skulle lede efter mig og ikke finde mig, og der, hvor jeg er, kunne I ikke komme?"
| למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?“ |
37 Men på den sidste, den store Højtidsdag stod Jesus og råbte og sagde: "Om nogen tørster, han komme til mig og drikke!
| ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול:”כל הצמא שיבוא אלי וישתה! |
38 Den, som tror på mig, af hans Liv skal der, som Skriften har sagt, flyde levende Vandstrømme:"
| כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים.“ |
39 Men dette sagde han om den Ånd, som de, der troede på ham, skulde få; thi den Helligånd var der ikke endnu, fordi Jesus endnu ikke var herliggjort.
| ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. |
40 Nogle af Mængden, som hørte disse Ord, sagde nu: "Dette er sandelig Profeten."
| אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו:”הוא באמת הנביא!“ |
41 Andre sagde: "Dette er Kristus;" men andre sagde: "Mon da Kristus kommer fra Galilæa?
| אחרים קראו:”זהו המשיח!“היו שלגלגו:”האם המשיח יבוא מהגליל? |
42 Har ikke Skriften sagt, at Kristus kommer af Davids Sæd og fra Bethlehem, den Landsby, hvor David var?"
| הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד.“ |
43 Således blev der Splid iblandt Mængden om ham.
| דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. |
44 Men nogle af dem vilde gribe ham; dog lagde ingen Hånd på ham.
| אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד. |
45 Tjenerne kom nu til Ypperstepræsterne og Farisæerne, og disse sagde til dem: "Hvorfor have I ikke ført ham herhen?"
| אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות.”היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?“שאלו הפרושים וראשי הכוהנים. |
46 Tjenerne svarede: "Aldrig har noget Menneske talt således som dette Menneske."
| ”הוא דיבר דברים נפלאים כל־כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!“השיבו. |
47 Da svarede Farisæerne dem: "Ere også I forførte?
| ”גם אתם הלכתם שולל?“כעסו הפרושים. |
48 Mon nogen af Rådsherrerne har troet på ham, eller nogen af Farisæerne?
| ”האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? |
49 Men denne Hob, som ikke kender Loven, er forbandet."
| רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!“ |
50 Nikodemus, han, som var kommen til ham om Natten og var en af dem, sagde til dem:
| נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: |
51 "Mon vor Lov dømmer et Menneske, uden at man først forhører ham og får at vide, hvad han gør?"
| ”האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?“ |
52 De svarede og sagde til ham: "Er også du fra Galilæa? Ransag og se, at der ikke fremstår nogen Profet fra Galilæa."
| ”גם אתה מהגליל?“שאלו בלעג.”דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!“ |
53 Og de gik hver til sit Hus.
| בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו. |
