Job 39
1 Kender du Tiden, da Stengeden føder, tager du Vare på Hindenes Veer,
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
2 tæller du mon deres Drægtigheds Måneder, kender du Tiden, de føder?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
3 De lægger sig ned og føder og kaster Kuldet,
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
4 Ungerne trives, gror til i det frie, løber bort og kommer ej til dem igen.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
5 Hvem slap Vildæslet løs, hvem løste mon Steppeæslets Reb,
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
6 som jeg gav Ørkenen til Hjem, den salte Steppe til Bolig?
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
7 Det ler ad Byens Larm og hører ej Driverens Skælden;
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
8 det ransager Bjerge, der har det sin Græsgang, det leder hvert Græsstrå op.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
9 Er Vildoksen villig at trælle for dig, vil den stå ved din Krybbe om Natten?
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
10 Binder du Reb om dens Hals, pløjer den Furerne efter dig?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
11 Stoler du på dens store Kræfter; overlader du den din Høst?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
12 Tror du, den kommer tilbage og samler din Sæd på Loen?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
13 Mon Strudsens Vinge er lam, eller mangler den Dækfjer og Dun,
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
14 siden den betror sine Æg til Jorden og lader dem varmes i Sandet,
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
15 tænker ej på, at en Fod kan knuse dem, Vildtet på Marken træde dem sønder?
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
16 Hård ved Ungerne er den, som var de ej dens; spildt er dens Møje, det ængster den ikke.
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
17 Thi Gud lod den glemme Visdom og gav den ej Del i Indsigt.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
18 Når Skytterne kommer, farer den bort, den ler ad Hest og Rytter.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
19 Giver du Hesten Styrke, klæder dens Hals med Manke
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
20 og lærer den Græshoppens Spring? Dens stolte Prusten indgyder Rædsel.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
21 Den skraber muntert i Dalen, går Brynjen væligt i Møde;
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
22 den ler ad Rædselen, frygter ikke og viger ikke for Sværdet;
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
23 Koggeret klirrer over den, Spydet og Køllen blinker;
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
24 den sluger Vejen med gungrende Vildskab, den tøjler sig ikke, når Hornet lyder;
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
25 et Stød i Hornet, straks siger den: Huj! Den vejrer Kamp i det fjerne, Kampskrig og Førernes Råb.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
26 Skyldes det Indsigt hos dig, at Falken svinger sig op og breder sin Vinge mod Sønden?
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
27 Skyldes det Bud fra dig, at Ørnen flyver højt og bygger sin højtsatte Rede?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
28 Den bygger og bor på Klipper, på Klippens Tinde og Borg;
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
29 den spejder derfra efter Æde, viden om skuer dens Øjne.
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
30 Ungerne svælger i Blod; hvor Valen findes, der er den!
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |
