Job 33
1 Men hør nu Job, på min Tale og lyt til alle mine Ord!
| ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה |
2 Se, jeg har åbnet min Mund, min Tunge taler i Ganen;
| הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי |
3 mine Ord er talt af oprigtigt Hjerte, mine Læber fører lutret Tale.
| ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו |
4 Guds Ånd har skabt mig, den Almægtiges Ånde har givet mig Liv.
| רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני |
5 Svar mig, i Fald du kan, rust dig imod mig, mød frem!
| אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה |
6 Se, jeg er din Lige for Gud, også jeg er taget af Ler;
| הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני |
7 Rædsel for mig skal ikke skræmme dig, min Hånd skal ej ligge tyngende på dig.
| הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד |
8 Dog, det har du sagt i mit Påhør, jeg hørte så lydende Ord:
| אך אמרת באזני וקול מלין אשמע |
9 "Jeg er ren og uden Brøde, lydeløs, uden Skyld;
| זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי |
10 men han søger Påskud imod mig, regner mig for sin Fjende;
| הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו |
11 han lægger mine Fødder i Blokken, vogter på alle mine Veje."
| ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי |
12 Se, der har du Uret, det er mit Svar, thi Gud er større end Mennesket.
| הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש |
13 Hvorfor tvistes du med ham, fordi han ej svarer på dine Ord?
| מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה |
14 Thi på een Måde taler Gud, ja på to, men man ænser det ikke:
| כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה |
15 I Drømme, i natligt Syn, når Dvale falder på Mennesker, når de slumrende hviler på Lejet;
| בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב |
16 da åbner han Menneskers Øre, gør dem angst med Skræmmebilleder
| אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם |
17 for at få Mennessket bort fra Uret og udrydde Hovmod af Manden,
| להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה |
18 holde hans Sjæl fra Graven, hans Liv fra Våbendød.
| יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח |
19 Eller han revses med Smerter på Lejet, uafbrudt sfår der Hamp i hans Ben;
| והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן |
20 Livet i ham væmmes ved Brød og hans Sjæl ved lækker Mad
| וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה |
21 hans Kød svinder hen, så det ikke ses, hans Knogler, som før ikke sås, bliver blottet;
| יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו |
22 hans Sjæl kommer Graven nær, hans Liv de dræbende Magter.
| ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים |
23 Hvis da en Engel er på hans Side, een blandt de tusind Talsmænd, som varsler Mennesket Tugt,
| אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו |
24 og den viser ham Nåde og siger: "Fri ham fra at synke i Graven, Løsepenge har jeg fået!"
| ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר |
25 da svulmer hans Legem af Friskhed, han oplever atter sin Ungdom.
| רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו |
26 Han beder til Gud, og han er ham nådig, han skuer med Jubel hans Åsyn, fortæller Mennesker om sin Frelse.
| יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו |
27 Han synger det ud for Folk: "Jeg synded og krænkede Retten og fik dog ej Løn som forskyldt!
| ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי |
28 Han har friet min Sjæl fra at fare i Grav, mit Liv ser Lyset med Lyst!"
| פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה |
29 Se, alle disse Ting gør Gud to Gange, ja tre med Mennesket
| הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר |
30 for at redde hans Sjæl fra Graven, så han skuer Livets Lys!
| להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים |
31 Lyt til og hør mig, Job, ti stille, så jeg kan tale!
| הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר |
32 Har du noget at sige, så svar mig, tal, thi gerne gav jeg dig Ret;
| אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך |
33 hvis ikke, så høre du på mig, ti stille, at jeg kan lære dig Visdom!
| אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה |
