Esajas 26
1 På hin Dag skal denne Sang synges i Judas Land: "En stærk Stad har vi, til Frelse satte han Mur og Bolværk.
| ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל |
2 Luk Portene op for et retfærdigt Folk, som gemmer på Troskab,
| פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים |
3 hvis Sind er fast, som vogter på Fred, thi det stoler på dig.
| יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח |
4 Stol for evigt på HERREN, thi HERREN er en evig Klippe.
| בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים |
5 Thi han ydmyger dem, der bor i det høje, den knejsende By, styrter den til Jorden, lægger den i Støvet.
| כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר |
6 De armes Fod, de ringes Trin skal træde den ned.
| תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים |
7 Den retfærdiges Sti er jævn, du jævner den retfærdiges Vej.
| ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס |
8 Ja, vi venter dig, HERRE, på dine Dommes Sti; til dit Navn og dit Ry står vor Sjæls Attrå.
| אף ארח משפטיך יהוה קוינוך--לשמך ולזכרך תאות נפש |
9 Min Sjæl attrår dig om Natten, min Ånd i mit indre søger dig. Thi når dine Domme rammer Jorden, lærer de; som bor på Jorderig, Retfærd.
| נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ--צדק למדו ישבי תבל |
10 Vises der Nåde mod den gudløse, lærer han aldrig Retfærd; i Rettens Land gør han Uret og ser ikke HERRENs Højhed.
| יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה |
11 HERRE, din Hånd er løftet, men de ser det ikke; lad dem med Skam se din Nidkærhed for Folket, lad dine Fjenders Ild fortære dem!
| יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם |
12 HERRE, du skaffe os Fred, thi alt, hvad vi har udrettet, gjorde du for os.
| יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו |
13 HERRE vor Gud, andre Herrer end du har hersket over os; men dit Navn alene priser vi.
| יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך |
14 Døde bliver ikke levende, Dødninger står ikke op; derfor hjemsøgte og tilintetgjorde du dem og udslettede hvert et Minde om dem.
| מתים בל יחיו--רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו |
15 Du har mangfoldiggjort Folket, HERRE, du har mangfoldiggjort Folket, du herliggjorde dig, du udvidede alle Landets Grænser.
| יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ |
16 HERRE, i Nøden søgte de dig; de udgød stille Bønner, medens din Tugtelse var over dem.
| יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו |
17 Som den frugtsommelige; der er ved at føde, vrider og vånder sig i Veer, således fik vi det, HERRE, fra dig.
| כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך יהוה |
18 Vi er svangre og vrider os, som om vi fødte Vind; Landet frelser vi ikke og Jordboere fødes ikke til Verden.
| הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל |
19 Dine døde skal blive levende, mine dødes Legemer opstå; de, som hviler i Støvet, skal vågne og juble. Thi en Lysets bug er din Dug, og Jorden giver Dødninger igen.
| יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל |
20 Mit Folk, gå ind i dit Kammer og luk dine Døre bag dig; hold dig skjult en liden Stund, til Vreden er draget over.
| לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך (דלתך) בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור (יעבר) זעם |
21 Thi HERREN går ud fra sin Bolig for at straffe Jordboernes Brøde; sit Blod bringer Jorden for Lyset og dølger ej mer sine dræbte.
| כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה |
