Esajas 23
1 Et Udsagn om Tyrus. Jamrer, I Tarsisskibe, eders Fæstning er i Grus! De får det at vide på Vejen fra Kyperns Land.
| משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃ |
2 Det er ude med Kystlandets Folk, med Zidons Købmænd, hvis Sendebud for over Havet,
| דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃ |
3 de mange Vande, hvis Indkomst var Sjihors Sæd, hvis Vinding Alverdens Varer.
| ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃ |
4 Skam få du, Zidon, thi Havet siger: "Jeg har ikke haft Veer, jeg fødte ikke, ej har jeg fostret Ynglinge, opfødt Jomfruer!"
| בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃ |
5 Når Rygtet når Ægypten, skælver de ved Rygtet om Tyrus.
| כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃ |
6 Drag over til Tarsis og jamrer, I Kystlandets Folk!
| עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃ |
7 Er det eders jublende By fra Urtids Dage, hvis Fødder førte den viden om som Gæst?
| הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃ |
8 Hvo satte sig dette for mod det kronede Tyrus, hvis Købmænd var Fyrster, hvis Kræmmere Jordens Adel?
| מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ׃ |
9 Det gjorde Hærskarers HERRE for at vanære Hovmod, skænde al Stolthed, al Jordens Adel.
| יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ׃ |
10 Græd, I Tarsisskibe, Havn er der ikke mer!
| עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃ |
11 Han udrakte Hånden mod Havet, rystede Riger, HERREN samled Folk for at jævne Kana'ans Fæstninger.
| ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃ |
12 Han sagde: "Aldrig mer skal du juble, du voldtagne Jomfru, Zidons Datter! Stå op, drag over til Kypern, selv der skal du ej finde Hvile!"
| ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃ |
13 Se til Kyprioternes Land! Søfarere grunded det Folk; de rejste dets Vagttårne, Byer og Borge. Han gjorde det til en Ruinhob.
| הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃ |
14 Jamrer, I Tarsisskibe, eders Fæstning er i Grus!
| הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃ |
15 På hin Dag skal Tyrus gå ad Glemme i halvfjerdsindstyve År, som i een Konges Dage. Men efter halvfjerdsindstyve Års Forløb skal det gå med Tyrus som med Skøgen i Visen:
| והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃ |
16 Tag din Citer, gå rundt i Byen, du glemte Skøge, leg smukt på Strenge, syng, hvad du kan, så du kommes i Hu!"
| קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי׃ |
17 Efter halvfjerdsindstyve Års Forløb vil HERREN se til Tyrus; det skal atter modtage Skøgeløn og bole med Alverdens Riger på den vide Jord.
| והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃ |
18 Men dets Vinding og Skøgeløn skal helliges HERREN; den skal ikke gemmes hen eller lægges op; dem, der bor for HERRENs Åsyn, skal dets Vinding tjene til Føde, Mættelse og prægtige Klæder.
| והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃ |
