Habakkuk 1
1 Det Udsagn, Profeten Habakkuk skuede.
| המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃ |
2 Hvor længe skal jeg klage, HERRE, uden du hører, skrige til dig over Vold, uden du frelser?
| עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃ |
3 Hvi lader du mig skue Uret, være Vidne til Kvide? Ødelæggelse og Vold har jeg for Øje, der opstod Kiv, og Strid kom op.
| למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃ |
4 Derfor ligger Loven lammet, og Ret kommer aldrig frem. Thi når gudløse trænger retfærdige, fremkommer krøget Ret.
| על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃ |
5 Se eder om blandt Folkene til Skræk og Rædsel for eder! Thi en Gerning gør han i eders Dage, som I ej vilde tro, om det fortaltes.
| ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃ |
6 Thi se, han vækker Kaldæerne, det grumme og raske Folk, som drager viden om Lande for at indtage andres Bo.
| כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃ |
7 Forfærdeligt, frygteligt er det, Ødelæggelse udgår derfra.
| אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃ |
8 Dets Heste er rappere end Pantere, mer viltre end Ulve ved Kvæld; dets Rytterheste kommer i Spring, flyvende langvejs fra. Som Ørnen i Fart efter Føde
| וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃ |
9 er de alle på Vej efter Vold. De higede stadig mod Øst og samlede Fanger som Sand.
| כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃ |
10 Med Kongerne drev det Spot, Fyrsterne lo det kun ad. Det lo ad hver en Fæstning, opdynged en Vold og tog den.
| והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃ |
11 Så suste det videre som Stormen og gjorde sin Kraft til sin Gud.
| אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃ |
12 Er du ikke fra fordum HERREN, min hellige Gud? - Vi skal ej dø - HERRE, har du sat ham til Dommer, givet ham Fuldmagt til Straf?
| הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃ |
13 Dit rene Blik afskyr ondt, du tåler ej Synet af Kvide; hvi ser du da tavs på Ransmænd, at gudløs sluger sin Overmand i Retfærd?
| טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃ |
14 Med Mennesker gør du som med Havets Fisk, som med Kryb, der er uden Hersker:
| ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃ |
15 Han fisker dem alle med Krog, slæber dem bort i sit Vod og samler dem i sit Garn; derfor er han jublende glad;
| כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃ |
16 han ofrer derfor til sit Vod, tænder Offerild for sit Garn. Ved dem blev bans Del jo fed og kraftig blev hans Føde.
| על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃ |
17 Skal han altid tømme sit Vod og slå Folk ihjel uden Skånsel?
| העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃ |
