Galaterne 5
1 Til Friheden har Kristus frigjort os. Så står nu fast, og lader eder ikke atter holde under Trældoms Åg!
| ועתה עמדו נא בחרות אשר שחרר אתנו המשיח ואל תשובו להלכד בעל העבדות׃ |
2 Se, jeg, Paulus, siger eder, at dersom I lade eder omskære, vil Kristus intet gavne eder.
| הנה אני פולוס אמר לכם כי אם תמולו לא יועיל לכם המשיח׃ |
3 Men jeg vidner atter for hvert Menneske, som lader sig omskære, at han er skyldig at opfylde hele Loven.
| ומעיד אני עוד הפעם בכל איש אשר ימול כי מחיב הוא לשמר את כל התורה׃ |
4 I ere tabte for Kristus, I, som retfærdiggøres ved Loven; I ere faldne ud af Nåden.
| נגזרתם מן המשיח אתם המצטדקים בתורה נפלתם מן החסד׃ |
5 Vi vente jo ved Ånden af Tro Retfærdigheds Håb.
| כי אנחנו ברוח ניחל מתוך האמונה לתקות הצדקה׃ |
6 Thi i Kristus Jesus gælder hverken Omskærelse eller Forhud noget, men Tro, som er virksom ved Kærlighed.
| כי במשיח איננה נחשבת לא המילה ולא הערלה כי אם האמונה הפעלת באהבה׃ |
7 I vare godt på Vej; hvem har hindret eder i at adlyde Sandhed?
| היטבתם לרוץ מי חשך אתכם משמע אל האמת׃ |
8 Den Overtalelse kom ikke fra ham, som kaldte eder.
| הפתוי הזה איננו מאת הקרא אתכם׃ |
9 En liden Surdejg syrer hele Dejgen.
| מעט שאר מחמץ הוא את כל העסה׃ |
10 Jeg har den Tillid til eder i Herren, at I ikke ville mene noget andet; men den, som forvirrer eder, skal bære sin Dom, hvem han end er.
| מבטח אני בכם באדון שלא תהיה רוח אחרת עמכם והעכר אתכם ישא את עונו יהיה מי שיהיה׃ |
11 Men jeg, Brødre! dersom jeg endnu prædiker Omskærelse, hvor for forfølges jeg da endnu? Så er jo Korsets Forargelse gjort til intet.
| ואני אחי אם אכריז עוד המילה על מה אהיה נרדף הלא אז מבטל מכשול הצלב׃ |
12 Gid de endog måtte lemlæste sig selv, de, som forstyrre eder!
| מי יתן ויכרתו המדיחים אתכם׃ |
13 I bleve jo kaldede til Frihed, Brødre! kun at I ikke bruge Friheden til en Anledning for Kødet, men værer ved Kærligheden hverandres Tjenere!
| כי אתם אחי לחרות נקראתם ובלבד שלא תהיה החרות תאנה לבשר אלא שתעבדו איש את רעהו באהבה׃ |
14 Thi hele Loven er opfyldt i eet Ord, i det: "Du skal elske din Næste som dig selv."
| כי כל התורה כלולה במצוה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך׃ |
15 Men når I bide og æde hverandre, da ser til, at I ikke fortæres af hverandre!
| אבל אם תנשכו ותאכלו איש את אחיו ראו פן תכלו איש על ידי רעהו׃ |
16 Men jeg siger: Vandrer efter Ånden, så fuldbyrde I ingenlunde Kødets Begæring.
| והנני אמר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר׃ |
17 Thi Kødet begærer imod Ånden, og Ånden imod Kødet; disse stå nemlig hinanden imod, for at I ikke skulle gøre, hvad I have Lyst til.
| כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו׃ |
18 Men når I drives af Ånden, ere I ikke under Loven.
| ואם תנהגו על ידי הרוח אז אינכם תחת התורה׃ |
19 Men Kødets Gerninger ere åbenbare, såsom: Utugt, Urenhed, Uterlighed,
| וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה׃ |
20 Afgudsdyrkelse, Trolddom, Fjendskaber, Kiv, Nid, Hidsighed, Rænker, Tvedragt, Partier,
| עבודת אלילים וכשוף איבות ומצות וקנאה ורגז מריבות מחלקות וכתות׃ |
21 Avind, Drukkenskab, Svir og deslige; hvorom jeg forud siger eder, ligesom jeg også før har sagt, at de, som øve sådanne Ting, skulle ikke arve Guds Rige.
| צרות עין ושפיכות דמים ושרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו שאמרתי כבר כי עשי אלה לא ינחלו מלכות האלהים׃ |
22 Men Åndens Frugt er Kærlighed, Glæde, Fred, Langmodighed, Mildhed, Godhed, Trofasthed,
| ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום ארך רוח ונדיבות וחסד ואמונה׃ |
23 Sagtmodighed, Afholdenhed Imod sådanne er Loven ikke,
| וענוה ופרישות אין תורה לנגד עשי אלה׃ |
24 men de, som høre Kristus Jesus til, have korsfæstet Kødet med dets Lidenskaber og Begæringer.
| ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקתיו ותאותיו׃ |
25 Når vi leve ved Ånden, da lader os også vandre efter Ånden!
| אם נחיה ברוח נתהלכה גם ברוח׃ |
26 Lader os ikke have Lyst til tom Ære, så at vi udæske hverandre og bære Avind imod hverandre.
| ולא נרדף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו׃ |
