2 Mosebog 31
1 HERREN talede fremdeles til Moses og sagde:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
2 Se, jeg har kaldet Bezalel, en Søn af Hurs Søn Uri, af Judas Stamme
| ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה |
3 og fyldt ham med Guds Ånd, med Kunstsnilde, Kløgt og Indsigt i alskens Arbejde
| ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה |
4 til at udtænke Kunstværker og til at arbejde i Guld, Sølv og Kobber
| לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת |
5 og med Udskæring af Sten til Indfatning og med Træskærerarbejde, kort sagt til at udføre alskens Arbejde.
| ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה |
6 Og se, jeg har givet ham Oholiab, Ahisamaks Søn, af Dans Stamme til Medhjælper, og alle kunstforstandige Mænds Hjerte har jeg udrustet med Kunstsnilde, for at de kan udføre alt, hvad jeg har pålagt dig,
| ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך |
7 Åbenbaringsteltet, Vidnesbyrdets Ark, Sonedækket derpå og alt Teltets Tilbehør,
| את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל |
8 Bordet med dets Tilbehør, Lysestagen af purt Guld med alt dens Tilbehør, Røgelsealteret,
| ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת |
9 Brændofferalteret med alt dets Tilbehør og Vandkummen med dens Fodstykke,
| ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו |
10 Pragtklæderne, de hellige Klæder til Præsten Aron og hans Sønners Klædet til Brug ved Præstetjenesten,
| ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן |
11 Salveolien og den vellugtende Røgelse til Helligdommen. Ganske som jeg har pålagt dig, skal de udføre det.
| ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו |
12 HERREN talede fremdeles til Moses og sagde:
| ויאמר יהוה אל משה לאמר |
13 Du skal tale til Israeliterne og sige: Fremfor alt skal I holde mine Sabbater, thi Sabbaten er et Tegn mellem mig og eder fra Slægt til Slægt, for at I skal kende, at jeg HERREN er den, der helliger eder.
| ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם--לדעת כי אני יהוה מקדשכם |
14 I skal holde Sabbaten, thi den skal være eder hellig; den, som vanhelliger den, skal lide Døden, ja enhver, som udfører noget Arbejde på den, det Menneske skal udryddes af sin Slægt.
| ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת--כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה |
15 I seks Dage må der arbejdes, men på den syvende Dag skal I holde en fuldkommen Hviledag, helliget HERREN; enhver, som udfører Arbejde på Sabbatsdagen, skal lide Døden.
| ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת |
16 Israeliterne skal holde Sabbaten, så at de fejrer Sabbaten fra Slægt til Slægt som en evig gyldig Pagt:
| ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם |
17 Den skal være et Tegn til alle Tider mellem mig og Israeliterne. Thi i seks Dage gjorde HERREN Himmelen og Jorden, men på den syvende hvilede han og vederkvægede sig.
| ביני ובין בני ישראל--אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש |
18 Da han nu var færdig med at tale til Moses på Sinaj Bjerg, overgav han ham Vidnesbyrdets to Tavler, Stentavler, der var beskrevet med Guds Finger.
| ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת--לחת אבן כתבים באצבע אלהים |
