Efeserne 4
1 Jeg formaner eder derfor, jeg, der fangne i Herren, til at vandre værdig den Kaldelse, med hvilken I bleve kaldede,
| לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃ |
2 med al Ydmyghed og Sagtmodighed, med Langmodighed, så I bære over med hverandre i Kærlighed
| בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃ |
3 og gøre eder Flid for at bevare Åndens Enhed i Fredens Bånd;
| ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃ |
4 eet Legeme og een Ånd, ligesom I også bleve kaldede til eet Håb i eders Kaldelse;
| גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃ |
5 een Herre, een Tro, een Dåb,
| אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃ |
6 een Gud og alles Fader, som er over alle og igennem alle og i alle!
| אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם׃ |
7 Men hver enkelt af os blev Nåden given efter Kristi Gaves Mål.
| אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח׃ |
8 Derfor hedder det: "Da han opfor til det høje, bortførte han Fanger og gav Menneskene Gaver."
| על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם׃ |
9 Men dette: "Han opfor," hvad er det, uden at han også nedfor til Jordens nedre Egne.
| ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ׃ |
10 Han, som nedfor, han er også den, som opfor højt over alle. Himlene, for at han skulde fylde alle Ting.
| הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל׃ |
11 Og han gav nogle som Apostle, andre som Profeter, andre som Evangelister, andre som Hyrder og Lærere,
| והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים׃ |
12 til de helliges fuldkomne Beredelse, til en Tjenestegerning, til Kristi Legemes Opbyggelse,
| להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃ |
13 indtil vi alle nå til Enheden i Troen på og Erkendelsen af Guds Søn, til Mands Modenhed, til Kristi Fyldes Mål af Vækst,
| עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃ |
14 for at vi ikke; mere skulle være umyndige, der omtumles og omdrives af enhver Lærdommens Vind, ved Menneskenes Tærningspil, ved Træskhed efter Vildfarelsens Rænkespind;
| ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃ |
15 men for at vi, Sandheden tro i Kærlighed, skulle i alle Måder opvokse til ham, som er Hovedet, Kristus,
| כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃ |
16 ud fra hvem hele Legemet, idet det sammenføjes og sammenknyttes ved ethvert hjælpende Bindeled i Forhold til hver enkelt Dels tilmålte Virkekraft, fuldbyrder Legemets Vækst til Opbyggelse af sig selv i Kærlighed.
| אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃ |
17 Dette siger jeg da og vidner i Herren, at I skulle ikke mere vandre, således som Hedningerne vandre i deres Sinds Tomhed,
| והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם׃ |
18 formørkede i deres Tanke, fremmedgjorte for Guds Liv som Følge af den Vankundighed, som er i dem på Grund af deres Hjertes Forhærdelse,
| חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃ |
19 de, som jo følesløse have hengivet sig til Uterligheden, til at øve al Urenhed i Havesyge.
| אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע׃ |
20 Men I have ikke således lært Kristus,
| ואתם לא כן למדתם את המשיח׃ |
21 om I da have hørt om ham og ere blevne oplærte i ham, således som Sandhed er i Jesus,
| אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע׃ |
22 at I, hvad eders forrige Vandel angår, skulle aflægge det gamle Menneske, som fordærves ved bedrageriske Begæringer,
| אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית׃ |
23 men fornyes i eders Sinds Ånd
| ותתחדשו ברוח שכלכם׃ |
24 og iføre eder det nye Menneske, som blev skabt efter Gud i Sandhedens Retfærdighed og Hellighed.
| ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת׃ |
25 Derfor aflægger Løgnen og taler Sandhed, hver med sin Næste, efterdi vi ere hverandres Lemmer.
| על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש׃ |
26 Blive I vrede, da synder ikke; lad ikke Solen gå ned over eders Forbitrelse;
| רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם׃ |
27 giver ikke heller Djævelen Rum!
| גם לא תתנו מקום לשטן׃ |
28 Den, som stjæler, stjæle ikke mere, men arbejde hellere og gøre det gode med sine egne Hænder, for at han kan have noget at meddele den, som er i Trang.
| מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור׃ |
29 Lad ingen rådden Tale udgå af eders Mund, men sådan Tale, som er god til fornøden Opbyggelse, for at den kan skaffe dem Nåde, som høre derpå;
| כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃ |
30 og bedrøver ikke Guds hellige Ånd, med hvilken I bleve beseglede til Forløsningens Dag.
| ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה׃ |
31 Al Bitterhed og Hidsighed og Vrede og Skrigen og Forhånelse blive langt fra eder tillige med al Ondskab!
| כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה׃ |
32 Men vorder velvillige imod hverandre, barmhjertige, tilgivende hverandre, ligesom jo Gud har tilgivet eder i Kristus.
| והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח׃ |
