Prædikeren 10
1 Døde Fluer gør Salveblanderens Olie stinkende, lidt Dårskab ødelægger Visdommens Værd.
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט |
2 Den vise har sin Forstand tilhøjre, Tåben har sin til venstre,
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו |
3 Hvor Dåren end færdes, svigter hans Forstand, og han røber for alle, at han er en Dåre.
| וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא |
4 Når en Herskers Vrede rejser sig mod dig, forlad ikke derfor din Plads; thi Sagtmodighed hindrer store Synder.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים |
5 Der er et Onde, jeg så under Solen; det ser ud som et Misgreb af ham, som har Magten:
| יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט |
6 Dårskab sættes i Højsædet, nederst sidder de rige.
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו |
7 Trælle så jeg højt til Hest og Høvdinger til Fods som Trælle.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ |
8 Den, som graver en Grav, falder selv deri; den, som nedbryder en Mur, ham bider en Slange;
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש |
9 den, som bryder Sten, kan såre sig på dem; den, som kløver Træ, er i Fare.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם |
10 Når Øksen er sløv og dens Æg ej hvæsses, må Kraft lægges i; men den dygtiges Fortrin er Visdom.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה |
11 Bider en Slange, før den besværges, har Besværgeren ingen Gavn af sin Kunst.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון |
12 Ord fra Vismands Mund vinder Yndest, en Dåres Læber bringer ham Våde;
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו |
13 hans Tale begynder med Dårskab og ender med den værste Galskab.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה |
14 Tåben bruger mange Ord. Ej ved Mennesket, hvad der skal ske; hvad der efter hans Død skal ske, hvo siger ham det?
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו |
15 Dårens Flid gør ham træt, thi end ikke til Bys ved han Vej.
| עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר |
16 Ve dig, du Land, hvis Konge er en Dreng og hvis Fyrster holder Gilde ved Gry.
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו |
17 Held dig; du Land, hvis Konge er ædelbåren, hvis Fyrster holder Gilde til sømmelig Tid som Mænd og ikke som drankere.
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי |
18 Ved Ladhed synker Bjælkelaget; når Hænderne slappes, drypper det i Huset.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית |
19 Til Morskab holder man Gæstebud, og Vin gør de levende glade; men Penge skaffer alt til Veje.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל |
20 End ikke i din Tanke må du bande en Konge, end ikke i dit Sovekammer en, som er rig; thi Himlens Fugle kan udsprede Ordet, de vingede røbe, hvad du siger.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר |
