2 Korinterne 6
1 Men som Medarbejdere formane vi også til, at I ikke forgæves må have modtaget Guds Nåde;
| ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים׃ |
2 (han siger jo: "På en behagelig Tid bønhørte jeg dig, og på en Frelsens Dag hjalp jeg dig." Se, nu er det en velbehagelig Tid, se, nu er det en Frelsens Dag; )
| כי הוא אומר בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך הנה עתה עת רצון הנה עתה יום ישועה׃ |
3 og vi give ikke i nogen Ting noget Anstød, for at Tjenesten ikke skal blive lastet;
| ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה פן יהיה שרותנו לנאצה׃ |
4 men i alting anbefale vi som Guds Tjenere os selv ved stor Udholdenhed i Trængsler, i Nød, i Angster,
| כי אם נראה בכל דבר כמשרתי אלהים בסבלנות רבה בלחץ ובצרות ובמצוקות׃ |
5 under Slag, i Fængsler, under Oprør, under Besværligheder, i Nattevågen, i Faste,
| במכות ובמוסרות ובמהומות בתלאות בשקידות ובצומות׃ |
6 ved Renhed, ved Kundskab, ved Langmodighed, ved Velvillighed, ved den Helligånd, ved uskrømtet Kærlighed,
| בטהרה ובדעת ובארך רוח ובחסד וברוח הקדש ובאהבה לא צבועה׃ |
7 ved Sandheds Ord, ved Guds Kraft, ved Retfærdighedens Våben både til Angreb og Forsvar;
| בדבר האמת ובגבורת אלהים בכלי נשק הצדקה מימין ומשמאל׃ |
8 ved Ære og Vanære, ved ondt Rygte og godt Rygte; som Forførere og dog sanddru;
| בכבוד ובקלון בשם רע ובשם טוב כמתעים ובכל זאת נאמנים׃ |
9 som ukendte og dog velkendte; som døende, og se, vi leve; som de, der tugtes, dog ikke til Døde;
| כאינם ידועים וגם ידועים כמתים והננו חיים כמיסרים ולא מומתים׃ |
10 som bedrøvede, dog altid glade; som fattige, der dog gøre mange rige; som de, der intet have, og dog eje alt.
| כנעצבים ובכל עת שמחים כרשים ומעשירי רבים כאשר אין להם מאומה ויש להם כל׃ |
11 Vor Mund er opladt over for eder, Korinthiere! vort Hjerte er udvidet.
| פינו פתוח לכם אנשי קורנתוס ורחב לבנו׃ |
12 I have ikke snæver Plads i os, men der er snæver Plads i eders Hjerter.
| לא צר מקומכם בנו אך צר המקום במעיכם׃ |
13 Men ligeså til Gengæld (jeg taler som til mine Børn), må også I udvide eders Hjerter!
| והיה זה גמולי כמו אל בנים אנכי מדבר אם תרחיבו לבבכם גם אתם׃ |
14 Drager ikke i ulige Åg med vantro; thi hvad Fællesskab har Retfærdighed og Lovløshed? eller hvad Samfund har Lys med Mørke?
| אל תהיו משכי על זר עם חסרי אמונה כי אי זה שתפות יש לצדקה עם העול ואי זה התחברות לאור עם החשך׃ |
15 Hvad Samklang er der mellem Kristus og Belial? eller hvad Delagtighed har en troende med en vantro?
| ואי זה הסכמה למשיח עם בליאל או מה חלק המאמין עם שאיננו מאמין׃ |
16 Hvad Samstemning har Guds Tempel med Afguder? Thi vi ere den levende Guds Tempel, ligesom Gud har sagt: "Jeg vil bo og vandre iblandt dem, og jeg vil være deres Gud, og de skulle være mit Folk."
| ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם׃ |
17 "Derfor går ud fra dem og udskiller eder fra dem, siger Herren, og rører ikke noget urent; og jeg vil antage mig eder,"
| על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃ |
18 "og jeg vil være eders Fader, og I skulle være mine Sønner og Døtre, siger Herren, den Almægtige."
| והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות נאם יהוה צבאות׃ |
