1 Tessalonikerne 4

1 Så bede vi eder i øvrigt, Brødre! og formane eder i den Herre Jesus, at som I jo have lært af os, hvorledes I bør vandre og behage Gud, således som I jo også gøre, at I således må gøre end yderligere Fremgang.

הרשו לי לומר עוד דבר, אחים יקרים: אנו מתפללים ומתחננים, בשם המשיח אדוננו, שתמשיכו ואף תרבו לעשות את הטוב בעיני ה׳, כפי שלימדנו אתכם.

2 I vide jo, hvilke Bud vi gave eder ved den Herre Jesus.

הלא זוכרים אתם את המצוות וההוראות שנתנו לכם בשם ישוע אדוננו.

3 Thi dette er Guds Villie, eders Helliggørelse, at I afholde eder fra Utugt;

אלוהים רוצה שתהיו קדושים וטהורים, שתתרחקו מזנות וניאוף, ושכל אחד מכם יתחתן בקדושה ובכבוד,

4 at hver af eder veed at vinde sig sin egen Hustru i Hellighed og Ære,

5 ikke i Begærings Brynde som Hedningerne, der ikke kende Gud;

ולא מתוך תאוות הבשר כמו הגויים שאינם מאמינים באלוהים.

6 at ingen foruretter og bedrager sin Broder i nogen Sag; thi Herren er en Hævner over alt dette, som vi også før have sagt og vidnet for eder.

אלוהים דורש שלא תרמו בעניין זה ושלא תנסו לפתות נשים נשואות. אם תמרו את פיו הוא יעניש אתכם בעונש חמור מאוד, כפי שכבר אמרנו לכם.

7 Thi Gud kaldte os ikke til Urenhed, men til Helliggørelse.

שהרי אלוהים לא בחר בנו כדי שנחיה חיי זנות וניאוף, אלא כדי שנהיה קדושים וטהורים.

8 Derfor altså, den, som foragter dette, han foragter ikke et Menneske, men Gud, som også giver sin Helligånd til eder.

לכן מי שמקל בעניין זה וממרה את פי ה׳, אינו חוטא נגד בני־אדם, אלא נגד האלוהים אשר השכין בקרבנו את רוח הקודש.

9 Men om Broderkærligheden have I ikke nødig, at jeg skal skrive eder til; thi I ere selv oplærte af Gud til at elske hverandre;

איננו צריכים להוכיח אתכם בכל הנוגע לאהבת האחים המאמינים, כי אני יודע היטב שה׳ עצמו מלמד אתכם לאהוב איש את אחיו,

10 det gøre I jo også imod alle Brødrene i hele Makedonien; men vi formane eder, Brødre! til yderligere Fremgang

והוכחתם זאת באהבתכם הרבה לכל האחים במקדוניה. בכל זאת אנו מבקשים מכם לאהוב יותר,

11 og til at sætte en Ære i at leve stille og varetage hver sit og arbejde med eders Hænder, således som vi bød eder,

לשאוף לחיים שקטים, לא לחטט בענייניהם של אחרים, ולהרוויח את פרנסתכם בעבודת־כפיים, כפי שכבר ביקשנו מכם,

12 for at I kunne vandre sømmeligt over for dem, som ere udenfor, og for ikke at trænge til nogen.

כדי שתרכשו את אמונם של הלא־מאמינים, וכדי שתהיו עצמאים מבחינה כספית ולא תלויים בחסדם של אחרים.

13 Men vi ville ikke, Brødre! at I skulle være uvidende med Hensyn til dem, som sove hen, for at I ikke skulle sørge som de andre, der ikke have Håb.

אחים יקרים, ברצוני לומר לכם מה קורה למאמין כשהוא נפטר, כדי שלא תתאבלו מרה על המת כמו הלא־מאמינים שאין להם תקווה.

14 Thi når vi tro, at Jesus er død og opstanden, da skal også Gud ligeså ved Jesus føre de hensovede frem med ham.

כשם שאנו מאמינים כי ישוע מת ולאחר מכן קם לתחייה, כך אנו מאמינים שכאשר ישוע יחזור, אלוהים ישיב איתו את כל המאמינים בו שמתו.

15 Thi dette sige vi eder med Herrens Ord, at vi levende, som blive tilbage til Herrens Tilkommelse, vi skulle ingenlunde komme forud for de hensovede.

אלוהים גילה לנו את העובדות הבאות: אלה שנשארים בחיים בבוא האדון לא יפגשוהו לפני המתים.

16 Thi Herren selv skal stige ned fra Himmelen med et Tilråb, med Overengels Røst og med Guds Basun, og de døde i Kristus skulle opstå først;

האדון עצמו יירד אלינו מהשמים בתרועה גדולה, לקריאת שר־המלאכים ולקול תקיעת שופר ה׳, והמאמינים שמתו יקומו ראשונים לפגשו.

17 derefter skulle vi levende, som blive tilbage, bortrykkes tillige med dem i Skyer til at møde Herren i Luften; og så skulle vi altid være sammen med Herren.

לאחר מכן הנותרים בחיים יילקחו יחד איתם בעננים, יפגשו את האדון באוויר ויישארו איתו לנצח.

18 Så trøster hverandre med disse Ord!

על כן נחמו ועודדו איש את רעהו בדברים אלה.