Salme 89
1 En Maskil af Ezraiten Etan. Om HERRENS Naade vil jeg evigt synge, fra Slægt til Slægt med min Mund forkynde din Trofasthed.
| משכיל לאיתן האזרחי חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי׃ |
2 Thi du har sagt: »En evig Bygning er Naaden!« I Himlen har du grundfæstet din Trofasthed.
| כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם׃ |
3 Jeg slutted en Pagt med min udvalgte, tilsvor David, min Tjener:
| כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי׃ |
4 »Jeg lader din Sæd bestaa for evigt, jeg bygger din Trone fra Slægt til Slægt!« (Sela)
| עד עולם אכין זרעך ובניתי לדר ודור כסאך סלה׃ |
5 Og Himlen priser dit Under, HERRE, din Trofasthed i de Helliges Forsamling.
| ויודו שמים פלאך יהוה אף אמונתך בקהל קדשים׃ |
6 Thi hvem i Sky er HERRENS Lige, hvo er som HERREN iblandt Guds Sønner?
| כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים׃ |
7 En forfærdelig Gud i de Helliges Kreds, stor og frygtelig over alle omkring ham.
| אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו׃ |
8 HERRE, Hærskarers Gud, hvo er som du? HERRE, din Naade og Trofasthed omgiver dig.
| יהוה אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך׃ |
9 Du mestrer Havets Overmod; naar Bølgerne bruser, stiller du dem.
| אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם׃ |
10 Du knuste Rahab som en fældet Kriger, splitted dine Fjender med vældig Arm.
| אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך׃ |
11 Din er Himlen, og din er Jorden, du grunded Jorderig med dets Fylde.
| לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃ |
12 Norden og Sønden skabte du, Tabor og Hermon jubler over dit Navn.
| צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו׃ |
13 Du har en Arm med Vælde, din Haand er stærk, din højre løftet.
| לך זרוע עם גבורה תעז ידך תרום ימינך׃ |
14 Retfærd og Ret er din Trones Grundvold, Naade og Sandhed staar for dit Aasyn.
| צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך׃ |
15 Saligt det Folk, der kender til Frydesang, vandrer, HERRE, i dit Aasyns Lys!
| אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון׃ |
16 De lovsynger Dagen igennem dit Navn, ophøjes ved din Retfærdighed.
| בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו׃ |
17 Thi du er vor Styrkes Stolthed, du løfter vort Horn ved din Yndest;
| כי תפארת עזמו אתה וברצנך תרים קרננו׃ |
18 thi vort Skjold er hos HERREN, vor Konge er Israels Hellige!
| כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו׃ |
19 Du taled engang i et Syn til dine fromme: »Krone satte jeg paa en Helt, ophøjed en Yngling af Folket;
| אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם׃ |
20 jeg har fundet David, min Tjener, salvet ham med min hellige Olie;
| מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו׃ |
21 thi min Haand skal holde ham fast, og min Arm skal give ham Styrke.
| אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו׃ |
22 Ingen Fjende skal overvælde ham, ingen Nidding trykke ham ned;
| לא ישא אויב בו ובן עולה לא יעננו׃ |
23 jeg knuser hans Fjender foran ham og nedstøder dem, der hader ham;
| וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף׃ |
24 med ham skal min Trofasthed og Miskundhed være, hans Horn skal løfte sig ved mit Navn;
| ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׃ |
25 jeg lægger Havet under hans Haand og Strømmene under hans højre;
| ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו׃ |
26 mig skal han kalde: min Fader, min Gud og min Frelses Klippe.
| הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי׃ |
27 Jeg gør ham til førstefødt, den største blandt Jordens Konger;
| אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃ |
28 jeg bevarer for evigt min Miskundhed mod ham, min Pagt skal holdes ham troligt;
| לעולם אשמור לו חסדי ובריתי נאמנת לו׃ |
29 jeg lader hans Æt bestaa for evigt, hans Trone, saa længe Himlen er til.
| ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים׃ |
30 Hvis hans Sønner svigter min Lov og ikke følger mine Lovbud,
| אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון׃ |
31 hvis de bryder min Vedtægt og ikke holder mit Bud,
| אם חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו׃ |
32 da hjemsøger jeg deres Synd med Ris, deres Brøde med haarde Slag;
| ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם׃ |
33 men min Naade tager jeg ikke fra ham, min Trofasthed svigter jeg ikke;
| וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי׃ |
34 jeg bryder ikke min Pagt og ændrer ej mine Læbers Udsagn.
| לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה׃ |
35 Ved min Hellighed svor jeg een Gang for alle — David sviger jeg ikke:
| אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב׃ |
36 Hans Æt skal blive for evigt, hans Trone for mig som Solen,
| זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי׃ |
37 staa fast som Maanen for evigt, og Vidnet paa Himlen er sanddru.« (Sela)
| כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה׃ |
38 Men du har forstødt og forkastet din Salvede og handlet i Vrede imod ham;
| ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך׃ |
39 Pagten med din Tjener har du brudt, vanæret hans Krone og traadt den i Støvet;
| נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו׃ |
40 du har nedbrudt alle hans Mure, i Grus har du lagt hans Fæstninger;
| פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃ |
41 alle vejfarende plyndrer ham, sine Naboer blev han til Spot.
| שסהו כל עברי דרך היה חרפה לשכניו׃ |
42 Du har løftet hans Uvenners højre og glædet alle hans Fjender;
| הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו׃ |
43 hans Sværd lod du vige for Fjenden, du holdt ham ej oppe i Kampen;
| אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה׃ |
44 du vristed ham Staven af Hænde og styrted hans Trone til Jorden,
| השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה׃ |
45 afkorted hans Ungdoms Dage og hylled ham ind i Skam. (Sela)
| הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה׃ |
46 Hvor længe vil du skjule dig, HERRE, for evigt, hvor længe skal din Vrede lue som Ild?
| עד מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך׃ |
47 Herre, kom i Hu, hvad Livet er, til hvilken Tomhed du skabte hvert Menneskebarn!
| זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃ |
48 Hvo bliver i Live og skuer ej Død, hvo frelser sin Sjæl fra Dødsrigets Haand? (Sela) (Sheol h7585)
| מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃ (Sheol h7585) |
49 Hvor er din fordums Naade, Herre, som du i Trofasthed tilsvor David?
| איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך׃ |
50 Kom, Herre, din Tjeners Skændsel i Hu, at jeg bærer Folkenes Spot i min Favn,
| זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים׃ |
51 hvorledes dine Fjender haaner, HERRE, hvorledes de haaner din Salvedes Fodspor.
| אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃ |
52 Lovet være HERREN i Evighed, Amen, Amen!
| ברוך יהוה לעולם אמן ואמן׃ |
