Salme 6

1 Til Sangmesteren. Med Strengespil. Efter den ottende. En Salme af David. HERRE, revs mig ej i din Vrede, tugt mig ej i din Harme,

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַֽל־הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ יְֽהוָה אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְֽאַל־בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵֽנִי׃

2 vær mig naadig, HERRE, jeg sygner hen, mine Ledemod skælver, læg mig, HERRE!

חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמֽ͏ָי׃

3 Saare skælver min Sjæl; o HERRE, hvor længe endnu?

וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד ואת וְאַתָּה יְהוָה עַד־מָתָֽי׃

4 Vend tilbage, HERRE, og frels min Sjæl, hjælp mig dog for din Miskundheds Skyld!

שׁוּבָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּֽךָ׃

5 Thi i Døden kommes du ikke i Hu, i Dødsriget hvo vil takke dig der? (Sheol h7585)

כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃ (Sheol h7585)

6 Jeg er saa træt af at sukke; jeg væder hver Nat mit Leje, bader med Taarer min Seng;

יָגַעְתִּי ׀ בְּֽאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל־לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶֽה׃

7 mit Øje hentæres af Sorg, sløves for alle mine Fjenders Skyld.

עָֽשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָֽתְקָה בְּכָל־צוֹרְרָֽי׃

8 Vig fra mig, alle I Udaadsmænd, thi HERREN har hørt min Graad,

סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּֽי־שָׁמַע יְהוָה קוֹל בִּכְיִֽי׃

9 HERREN har hørt min Tryglen, min Bøn tager HERREN imod.

שָׁמַע יְהוָה תְּחִנָּתִי יְהוָה תְּֽפִלָּתִי יִקָּֽח׃

10 Beskæmmes skal alle mine Fjender og saare forfærdes, brat skal de vige med Skam.

יֵבֹשׁוּ ׀ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל־אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָֽגַע׃