Salme 37
1 Af David. Græm dig ikke over Ugerningsmænd, misund ikke dem, der gør Uret!
| לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה׃ |
2 Thi hastigt svides de af som Græsset, visner som det friske Grønne.
| כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ |
3 Stol paa HERREN og gør det gode, bo i Landet og læg Vind paa Troskab,
| בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׃ |
4 da skal du have din Fryd i HERREN, og han skal give dig, hvad dit Hjerte attraar.
| והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך׃ |
5 Vælt din Vej paa HERREN, stol paa ham, saa griber han ind
| גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ |
6 og fører din Retfærdighed frem som Lyset, din Ret som den klare Dag.
| והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ |
7 Vær stille for HERREN og bi paa ham, græm dig ej over den, der har Held, over den, der farer med Rænker.
| דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ |
8 Tæm din Harme, lad Vreden fare, græm dig ikke, det volder kun Harm.
| הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃ |
9 Thi Ugerningsmænd skal ryddes ud, men de, der bier paa HERREN, skal arve Landet.
| כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ׃ |
10 En liden Stund, og den gudløse er ikke mere; ser du hen til hans Sted, saa er han der ikke.
| ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו׃ |
11 Men de sagtmodige skal arve Landet, de fryder sig ved megen Fred.
| וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃ |
12 Den gudløse vil den retfærdige ilde og skærer Tænder imod ham;
| זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ |
13 men Herren, han ler ad ham, thi han ser hans Time komme.
| אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ |
14 De gudløse drager Sværdet og spænder Buen for at fælde arm og fattig, for at nedslagte dem, der vandrer ret;
| חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃ |
15 men Sværdet rammer dem selv i Hjertet, og Buerne brydes sønder og sammen.
| חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ |
16 Det lidt, en retfærdig har, er bedre end mange gudløses Rigdom;
| טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ |
17 thi de gudløses Arme skal brydes, men HERREN støtter de retfærdige;
| כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ |
18 HERREN kender de uskyldiges Dage, deres Arvelod bliver evindelig;
| יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ |
19 de beskæmmes ikke i onde Tider, de mættes i Hungerens Dage.
| לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ |
20 Thi de gudløse gaar til Grunde, som Engenes Pragt er HERRENS Fjender, de svinder, de svinder som Røg.
| כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ |
21 Den gudløse laaner og bliver i Gælden, den retfærdige ynkes og giver;
| לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ |
22 de, han velsigner, skal arve Landet, de, han forbander, udryddes.
| כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ |
23 Af HERREN stadfæstes Mandens Skridt, naar han har Behag i hans Vej;
| מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ |
24 om end han snubler, falder han ikke, thi HERREN støtter hans Haand.
| כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו׃ |
25 Ung har jeg været, og nu er jeg gammel, men aldrig saa jeg en retfærdig forladt eller hans Afkom tigge sit Brød;
| נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃ |
26 han ynkes altid og laaner ud, og hans Afkom er til Velsignelse.
| כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ |
27 Vig fra ondt og øv godt, saa bliver du boende evindelig;
| סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם׃ |
28 thi HERREN elsker Ret og svigter ej sine fromme. De onde udslettes for evigt, de gudløses Afkom udryddes;
| כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ |
29 de retfærdige arver Landet og skal bo der til evig Tid.
| צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה׃ |
30 Den retfærdiges Mund taler Visdom; hans Tunge siger, hvad ret er;
| פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ |
31 sin Guds Lov har han i Hjertet, ikke vakler hans Skridt.
| תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ |
32 Den gudløse lurer paa den retfærdige og staar ham efter Livet,
| צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃ |
33 men HERREN giver ham ej i hans Haand og lader ham ikke dømmes for Retten.
| יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ |
34 Bi paa HERREN og bliv paa hans Vej, saa skal han ophøje dig til at arve Landet; du skal skue de gudløses Undergang.
| קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ |
35 Jeg har set en gudløs trodse, bryste sig som en Libanons Ceder —
| ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ |
36 men se, da jeg gik der forbi, var han borte; da jeg søgte ham, fandtes han ikke.
| ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ |
37 Vogt paa Uskyld, læg Vind paa Oprigtighed, thi Fredens Mand har en Fremtid;
| שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום׃ |
38 men Overtræderne udryddes til Hobe, de gudløses Fremtid gaar tabt.
| ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ |
39 De retfærdiges Frelse kommer fra HERREN, deres Tilflugt i Nødens Stund;
| ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ |
40 HERREN hjælper og frier dem, fra de gudløse frier og frelser han dem; thi hos ham har de søgt deres Tilflugt.
| ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו׃ |
