Salme 27
1 Af David. HERREN er mit Lys og min Frelse, hvem skal jeg frygte? HERREN er Værn for mit Liv, for hvem skal jeg ræddes?
| לְדָוִד ׀ יְהוָה ׀ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָֽעוֹז־חַיַּי מִמִּי אֶפְחָֽד׃ |
2 Naar onde kommer imod mig for at æde mit Kød, saa snubler og falder de, Uvenner og Fjender!
| בִּקְרֹב עָלַי ׀ מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת־בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָֽלוּ׃ |
3 Om en Hær end lejrer sig mod mig, er mit Hjerte uden Frygt; om Krig bryder løs imod mig, dog er jeg tryg.
| אִם־תַּחֲנֶה עָלַי ׀ מַחֲנֶה לֹֽא־יִירָא לִבִּי אִם־תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ׃ |
4 Om eet har jeg bedet HERREN, det attraar jeg: alle mine Dage at bo i HERRENS Hus for at skue HERRENS Livsalighed og grunde i hans Tempel.
| אַחַת ׀ שָׁאַלְתִּי מֵֽאֵת־יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית־יְהוָה כָּל־יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם־יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלֽוֹ׃ |
5 Thi han gemmer mig i sin Hytte paa Ulykkens Dag, skjuler mig i sit Telt og løfter mig op paa en Klippe.
| כִּי יִצְפְּנֵנִי ׀ בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃ |
6 Derfor løfter mit Hoved sig over mine Fjender omkring mig. I hans Telt vil jeg ofre Jubelofre, med Sang og med Spil vil jeg prise HERREN.
| וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹֽיְבַי סְֽבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָֽה׃ |
7 HERRE, hør mit Raab, vær naadig og svar mig!
| שְׁמַע־יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵֽנִי׃ |
8 Jeg mindes, du sagde: »Søg mit Aasyn!« Dit Aasyn søger jeg, HERRE;
| לְךָ ׀ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת־פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּֽשׁ׃ |
9 skjul ikke dit Aasyn for mig! Bortstød ikke din Tjener i Vrede, du er min Hjælp, opgiv og slip mig ikke, min Frelses Gud!
| אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ ׀ מִמֶּנִּי אַֽל־תַּט־בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁנִי וְאַל־תַּֽעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִֽי׃ |
10 Thi Fader og Moder forlod mig, men HERREN tager mig til sig.
| כִּי־אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַֽיהוָה יַֽאַסְפֵֽנִי׃ |
11 Vis mig, HERRE, din Vej og led mig ad jævne Stier for Fjendernes Skyld;
| הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָֽי׃ |
12 giv mig ikke i glubske Uvenners Magt! Thi falske Vidner, der udaander Vold, staar frem imod mig.
| אַֽל־תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָֽמוּ־בִי עֵֽדֵי־שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָֽס׃ |
13 Havde jeg ikke troet, at jeg skulde skue HERRENS Godhed i de levendes Land —
| לׅוּלֵׅאׅ הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּֽטוּב־יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּֽים׃ |
14 Bi paa HERREN, fat Mod, dit Hjerte være stærkt, ja bi paa HERREN!
| קַוֵּה אֶל־יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל־יְהוָֽה׃ |
