Salme 141
1 En Salme af David. HERRE, jeg raaber til dig, il mig til Hjælp, hør min Røst, naar jeg raaber til dig;
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ |
2 som Røgoffer gælde for dig min Bøn, mine løftede Hænder som Aftenoffer!
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ |
3 HERRE, sæt Vagt ved min Mund, vogt mine Læbers Dør!
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ |
4 Bøj ikke mit Hjerte til ondt, til at gøre gudløs Gerning sammen med Udaadsmænd; deres lækre Mad vil jeg ikke smage.
| אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ |
5 Slaar en retfærdig mig, saa er det Kærlighed; revser han mig, er det Olie for Hovedet, ej skal mit Hoved vise det fra sig, end sætter jeg min Bøn imod deres Ondskab.
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ |
6 Ned ad Klippens Skrænter skal Dommerne hos dem styrtes, og de skal høre, at mine Ord er liflige.
| נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ |
| כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585) |
8 Dog, mine Øjne er rettet paa dig, o HERRE, Herre, paa dig forlader jeg mig, giv ikke mit Liv til Pris!
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ |
9 Vogt mig for Fælden, de stiller for mig, og Udaadsmændenes Snarer;
| שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ |
10 lad de gudløse falde i egne Garn, medens jeg gaar uskadt videre.
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ |
