Salme 141
1 En Salme af David. HERRE, jeg raaber til dig, il mig til Hjælp, hør min Røst, naar jeg raaber til dig;
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך |
2 som Røgoffer gælde for dig min Bøn, mine løftede Hænder som Aftenoffer!
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב |
3 HERRE, sæt Vagt ved min Mund, vogt mine Læbers Dør!
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי |
4 Bøj ikke mit Hjerte til ondt, til at gøre gudløs Gerning sammen med Udaadsmænd; deres lækre Mad vil jeg ikke smage.
| אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם |
5 Slaar en retfærdig mig, saa er det Kærlighed; revser han mig, er det Olie for Hovedet, ej skal mit Hoved vise det fra sig, end sætter jeg min Bøn imod deres Ondskab.
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם |
6 Ned ad Klippens Skrænter skal Dommerne hos dem styrtes, og de skal høre, at mine Ord er liflige.
| נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו |
| כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585) |
8 Dog, mine Øjne er rettet paa dig, o HERRE, Herre, paa dig forlader jeg mig, giv ikke mit Liv til Pris!
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי |
9 Vogt mig for Fælden, de stiller for mig, og Udaadsmændenes Snarer;
| שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און |
10 lad de gudløse falde i egne Garn, medens jeg gaar uskadt videre.
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור |
