Salme 119
1 Salige de, hvis Vandel er fuldkommen, de, som vandrer i HERRENS Lov.
| אשרי תמימי-דרך-- ההלכים בתורת יהוה |
2 Salige de, der agter paa hans Vidnesbyrd, søger ham af hele deres Hjerte,
| אשרי נצרי עדתיו בכל-לב ידרשוהו |
3 de, som ikke gør Uret, men vandrer paa hans Veje.
| אף לא-פעלו עולה בדרכיו הלכו |
4 Du har givet dine Befalinger, for at de nøje skal holdes.
| אתה צויתה פקדיך-- לשמר מאד |
5 O, maatte jeg vandre med faste Skridt, saa jeg holder dine Vedtægter!
| אחלי יכנו דרכי-- לשמר חקיך |
6 Da skulde jeg ikke blive til Skamme, thi jeg saa hen til alle dine Bud.
| אז לא-אבוש-- בהביטי אל-כל-מצותיך |
7 Jeg vil takke dig af oprigtigt Hjerte, naar jeg lærer din Retfærds Lovbud.
| אודך בישר לבב-- בלמדי משפטי צדקך |
8 Jeg vil holde dine Vedtægter, svigt mig dog ikke helt!
| את-חקיך אשמר אל-תעזבני עד-מאד |
9 Hvorledes holder en ung sin Vej ren? Ved at holde sig efter dit Ord.
| במה יזכה-נער את-ארחו-- לשמר כדברך |
10 Af hele mit Hjerte søger jeg dig, lad mig ikke fare vild fra dine Bud!
| בכל-לבי דרשתיך אל-תשגני ממצותיך |
11 Jeg gemmer dit Ord i mit Hjerte for ikke at synde imod dig.
| בלבי צפנתי אמרתך-- למען לא אחטא-לך |
12 Lovet være du, HERRE, lær mig dine Vedtægter!
| ברוך אתה יהוה-- למדני חקיך |
13 Jeg kundgør med mine Læber alle din Munds Lovbud.
| בשפתי ספרתי-- כל משפטי-פיך |
14 Jeg glæder mig over dine Vidnesbyrds Vej, som var det al Verdens Rigdom.
| בדרך עדותיך ששתי-- כעל כל-הון |
15 Jeg vil grunde paa dine Befalinger og se til dine Stier.
| בפקודיך אשיחה ואביטה ארחתיך |
16 I dine Vedtægter har jeg min Lyst, jeg glemmer ikke dit Ord.
| בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך |
17 Und din Tjener at leve, at jeg kan holde dit Ord.
| גמל על-עבדך אחיה ואשמרה דברך |
18 Oplad mine Øjne, at jeg maa skue de underfulde Ting i din Lov.
| גל-עיני ואביטה-- נפלאות מתורתך |
19 Fremmed er jeg paa Jorden, skjul ikke dine Bud for mig!
| גר אנכי בארץ אל-תסתר ממני מצותיך |
20 Altid hentæres min Sjæl af Længsel efter dine Lovbud.
| גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת |
21 Du truer de frække; forbandede er de, der viger fra dine Bud.
| גערת זדים ארורים-- השגים ממצותיך |
22 Vælt Haan og Ringeagt fra mig, thi jeg agter paa dine Vidnesbyrd.
| גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי |
23 Om Fyrster oplægger Raad imod mig, grunder din Tjener paa dine Vedtægter.
| גם ישבו שרים בי נדברו-- עבדך ישיח בחקיך |
24 Ja, dine Vidnesbyrd er min Lyst, det er dem, der giver mig Raad.
| גם-עדתיך שעשעי-- אנשי עצתי |
25 I Støvet ligger min Sjæl, hold mig i Live efter dit Ord!
| דבקה לעפר נפשי חיני כדברך |
26 Mine Veje lagde jeg frem, og du bønhørte mig, dine Vedtægter lære du mig.
| דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך |
27 Lad mig fatte dine Befalingers Vej og grunde paa dine Undere.
| דרך-פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך |
28 Af Kummer græder min Sjæl, oprejs mig efter dit Ord!
| דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך |
29 Lad Løgnens Vej være langt fra mig og skænk mig i Naade din Lov!
| דרך-שקר הסר ממני ותורתך חנני |
30 Troskabs Vej har jeg valgt, dine Lovbud attraar jeg.
| דרך-אמונה בחרתי משפטיך שויתי |
31 Jeg hænger ved dine Vidnesbyrd, lad mig ikke beskæmmes, HERRE!
| דבקתי בעדותיך יהוה אל-תבישני |
32 Jeg vil løbe dine Buds Vej, thi du giver mit Hjerte at aande frit.
| דרך-מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי |
33 Lær mig, HERRE, dine Vedtægters Vej, saa jeg agter derpaa til Enden.
| הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב |
34 Giv mig Kløgt, saa jeg agter paa din Lov og holder den af hele mit Hjerte.
| הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל-לב |
35 Før mig ad dine Buds Sti, thi jeg har Lyst til dem.
| הדריכני בנתיב מצותיך כי-בו חפצתי |
36 Bøj mit Hjerte til dine Vidnesbyrd og ej til uredelig Vinding.
| הט-לבי אל-עדותיך ואל אל-בצע |
37 Vend mine Øjne bort fra Tant, hold mig i Live ved dit Ord!
| העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני |
38 Stadfæst for din Tjener dit Ord, saa jeg lærer at frygte dig.
| הקם לעבדך אמרתך-- אשר ליראתך |
39 Hold borte fra mig den Skændsel, jeg frygter, thi dine Lovbud er gode.
| העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים |
40 Se, dine Befalinger længes jeg efter, hold mig i Live ved din Retfærd!
| הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני |
41 Lad din Miskundhed komme over mig, HERRE, din Frelse efter dit Ord,
| ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך |
42 saa jeg har Svar til dem, der spotter mig, thi jeg stoler paa dit Ord.
| ואענה חרפי דבר כי-בטחתי בדברך |
43 Tag ikke ganske Sandheds Ord fra min Mund, thi jeg bier paa dine Lovbud.
| ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד כי למשפטך יחלתי |
44 Jeg vil stadig holde din Lov, ja evigt og altid;
| ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד |
45 jeg vil vandre i aabent Land, thi dine Befalinger ligger mig paa Sinde.
| ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי |
46 Jeg vil tale om dine Vidnesbyrd for Konger uden at blues;
| ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש |
47 jeg vil fryde mig over dine Bud, som jeg højligen elsker;
| ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי |
48 jeg vil udrække Hænderne mod dine Bud og grunde paa dine Vedtægter.
| ואשא-כפי--אל-מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך |
49 Kom Ordet til din Tjener i Hu, fordi du har ladet mig haabe.
| זכר-דבר לעבדך-- על אשר יחלתני |
50 Det er min Trøst i Nød, at dit Ord har holdt mig i Live.
| זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני |
51 De frække haaned mig saare, dog veg jeg ej fra din Lov.
| זדים הליצני עד-מאד מתורתך לא נטיתי |
52 Dine Lovbud fra fordum, HERRE, kom jeg i Hu og fandt Trøst.
| זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם |
53 Harme greb mig over de gudløse, dem, der slipper din Lov.
| זלעפה אחזתני מרשעים-- עזבי תורתך |
54 Dine Vedtægter blev mig til Sange i min Udlændigheds Hus.
| זמרות היו-לי חקיך-- בבית מגורי |
55 Om Natten kom jeg dit Navn i Hu, HERRE, jeg holdt din Lov.
| זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך |
56 Det blev min lykkelige Lod: at agte paa dine Befalinger.
| זאת היתה-לי כי פקדיך נצרתי |
57 Min Del er HERREN, jeg satte mig for at holde dine Ord.
| חלקי יהוה אמרתי-- לשמר דבריך |
58 Jeg bønfaldt dig af hele mit Hjerte, vær mig naadig efter dit Ord!
| חליתי פניך בכל-לב חנני כאמרתך |
59 Jeg overtænkte mine Veje og styred min Fod tilbage til dine Vidnesbyrd.
| חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל-עדתיך |
60 Jeg hasted og tøved ikke med at holde dine Bud.
| חשתי ולא התמהמהתי-- לשמר מצותיך |
61 De gudløses Snarer omgav mig, men jeg glemte ikke din Lov.
| חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי |
62 Jeg staar op ved Midnat og takker dig for dine retfærdige Lovbud.
| חצות-לילה--אקום להודות לך על משפטי צדקך |
63 Jeg er Fælle med alle, der frygter dig og holder dine Befalinger.
| חבר אני לכל-אשר יראוך ולשמרי פקודיך |
64 Jorden er fuld af din Miskundhed, HERRE, lær mig dine Vedtægter!
| חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני |
65 Du gjorde vel mod din Tjener, HERRE, efter dit Ord.
| טוב עשית עם-עבדך-- יהוה כדברך |
66 Giv mig Forstand og indsigt, thi jeg tror paa dine Bud.
| טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי |
67 Før jeg blev ydmyget, for jeg vild, nu holder jeg dit Ord.
| טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי |
68 God er du og gør godt, lær mig dine Vedtægter!
| טוב-אתה ומטיב למדני חקיך |
69 De frække tilsøler mig med Løgn, men paa dine Bud tager jeg hjerteligt Vare.
| טפלו עלי שקר זדים אני בכל-לב אצר פקודיך |
70 Deres Hjerte er dorskt som Fedt, jeg har min Lyst i din Lov.
| טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי |
71 Det var godt, at jeg blev ydmyget, saa jeg kunde lære dine Vedtægter.
| טוב-לי כי-עניתי-- למען אלמד חקיך |
72 Din Munds Lov er mig mere værd end Guld og Sølv i Dynger.
| טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי זהב וכסף |
73 Dine Hænder skabte og dannede mig, giv mig Indsigt, saa jeg kan lære dine Bud!
| ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך |
74 De, der frygter dig, ser mig og glædes, thi jeg bier paa dit Ord.
| יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי |
75 HERRE, jeg ved, at dine Bud er retfærdige, i Trofasthed har du ydmyget mig.
| ידעתי יהוה כי-צדק משפטיך ואמונה עניתני |
76 Lad din Miskundhed være min Trøst efter dit Ord til din Tjener!
| יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך |
77 Din Barmhjertighed finde mig, at jeg maa leve, thi din Lov er min Lyst.
| יבאוני רחמיך ואחיה כי-תורתך שעשעי |
78 Lad de frække beskæmmes, thi de gør mig skammelig Uret, jeg grunder paa dine Befalinger.
| יבשו זדים כי-שקר עותוני אני אשיח בפקודיך |
79 Lad dem, der frygter dig, vende sig til mig, de, der kender dine Vidnesbyrd.
| ישובו לי יראיך וידעו (וידעי) עדתיך |
80 Lad mit Hjerte være fuldkomment i dine Vedtægter, at jeg ikke skal blive til Skamme.
| יהי-לבי תמים בחקיך-- למען לא אבוש |
81 Efter din Frelse længes min Sjæl, jeg bier paa dit Ord.
| כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי |
82 Mine Øjne længes efter dit Ord og siger: »Hvornaar mon du trøster mig?«
| כלו עיני לאמרתך-- לאמר מתי תנחמני |
83 Thi jeg er som en Lædersæk i Røg, men dine Vedtægter glemte jeg ikke.
| כי-הייתי כנאד בקיטור-- חקיך לא שכחתי |
84 Hvor langt er vel din Tjeners Liv? Naar vil du dømme dem, der forfølger mig?
| כמה ימי-עבדך מתי תעשה ברדפי משפט |
85 De frække grov mig Grave, de, som ej følger din Lov.
| כרו-לי זדים שיחות-- אשר לא כתורתך |
86 Alle dine Bud er trofaste, med Løgn forfølger man mig, o hjælp mig!
| כל-מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני |
87 De har næsten tilintetgjort mig paa Jorden, men dine Befalinger slipper jeg ikke.
| כמעט כלוני בארץ ואני לא-עזבתי פקדיך |
88 Hold mig i Live efter din Miskundhed, at jeg kan holde din Munds Vidnesbyrd.
| כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך |
89 HERRE, dit Ord er evigt, staar fast i Himlen.
| לעולם יהוה-- דברך נצב בשמים |
90 Din Trofasthed varer fra Slægt til Slægt, du grundfæsted Jorden, og den staar fast.
| לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד |
91 Dine Lovbud staar fast, de holder dine Tjenere oppe.
| למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך |
92 Havde din Lov ej været min Lyst, da var jeg omkommet i min Elende.
| לולי תורתך שעשעי-- אז אבדתי בעניי |
93 Aldrig i Evighed glemmer jeg dine Befalinger, thi ved dem holdt du mig i Live.
| לעולם לא-אשכח פקודיך כי בם חייתני |
94 Din er jeg, frels mig, thi dine Befalinger ligger mig paa Sinde.
| לך-אני הושיעני כי פקודיך דרשתי |
95 De gudløse lurer paa at lægge mig øde, dine Vidnesbyrd mærker jeg mig.
| לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן |
96 For alting saa jeg en Grænse, men saare vidt rækker dit Bud.
| לכל-תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד |
97 Hvor elsker jeg dog din Lov! Hele Dagen grunder jeg paa den.
| מה-אהבתי תורתך כל-היום היא שיחתי |
98 Dit Bud har gjort mig visere end mine Fjender, thi det er for stedse mit.
| מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא-לי |
99 Jeg er klogere end alle mine Lærere, thi jeg grunder paa dine Vidnesbyrd.
| מכל-מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי |
100 Jeg har mere Forstand end de gamle; jeg agter paa dine Bud.
| מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי |
101 Jeg holder min Fod fra hver Vej, som er ond, at jeg kan holde dit Ord.
| מכל-ארח רע כלאתי רגלי-- למען אשמר דברך |
102 Fra dine Lovbud veg jeg ikke, thi du underviste mig.
| ממשפטיך לא-סרתי כי-אתה הורתני |
103 Hvor sødt er dit Ord for min Gane, sødere end Honning for min Mund.
| מה-נמלצו לחכי אמרתך-- מדבש לפי |
104 Ved dine Befalinger fik jeg Forstand, saa jeg hader al Løgnens Vej.
| מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל-ארח שקר |
105 Dit Ord er en Lygte for min Fod, et Lys paa min Sti.
| נר-לרגלי דברך ואור לנתיבתי |
106 Jeg svor en Ed og holdt den: at følge dine retfærdige Lovbud.
| נשבעתי ואקימה-- לשמר משפטי צדקך |
107 Jeg er saare ydmyget, HERRE, hold mig i Live efter dit Ord!
| נעניתי עד-מאד יהוה חיני כדברך |
108 Lad min Munds frivillige Ofre behage dig, HERRE, og lær mig dine Lovbud!
| נדבות פי רצה-נא יהוה ומשפטיך למדני |
109 Altid gaar jeg med Livet i Hænderne, men jeg glemte ikke din Lov.
| נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי |
110 De gudløse lægger Snarer for mig, men fra dine Befalinger for jeg ej vild.
| נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי |
111 Dine Vidnesbyrd fik jeg til evigt Eje, thi de er mit Hjertes Glæde.
| נחלתי עדותיך לעולם כי-ששון לבי המה |
112 Jeg bøjed mit Hjerte til at holde dine Vedtægter for evigt til Enden.
| נטיתי לבי לעשות חקיך-- לעולם עקב |
113 Jeg hader tvesindet Mand, men jeg elsker din Lov.
| סעפים שנאתי ותורתך אהבתי |
114 Mit Skjul og mit Skjold er du, jeg bier paa dit Ord.
| סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי |
115 Vig fra mig, I, som gør ondt, jeg vil holde min Guds Bud.
| סורו-ממני מרעים ואצרה מצות אלהי |
116 Støt mig efter dit Ord, at jeg maa leve, lad mig ikke beskæmmes i mit Haab!
| סמכני כאמרתך ואחיה ואל-תבישני משברי |
117 Hold mig oppe, at jeg maa frelses og altid have min Lyst i dine Vedtægter!
| סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד |
118 Du forkaster alle, der farer vild fra dine Vedtægter, thi de higer efter Løgn.
| סלית כל-שוגים מחקיך כי-שקר תרמיתם |
119 For Slagger regner du alle Jordens gudløse, derfor elsker jeg dine Vidnesbyrd.
| סגים--השבת כל-רשעי-ארץ לכן אהבתי עדתיך |
120 Af Rædsel for dig gyser mit Kød, og jeg frygter for dine Lovbud.
| סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי |
121 Ret og Skel har jeg gjort, giv mig ikke hen til dem, der trænger mig!
| עשיתי משפט וצדק בל-תניחני לעשקי |
122 Gaa i Borgen for din Tjener, lad ikke de frække trænge mig!
| ערב עבדך לטוב אל-יעשקני זדים |
123 Mine Øjne vansmægter efter din Frelse og efter dit Retfærds Ord.
| עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך |
124 Gør med din Tjener efter din Miskundhed og lær mig dine Vedtægter!
| עשה עם-עבדך כחסדך וחקיך למדני |
125 Jeg er din Tjener, giv mig Indsigt, at jeg maa kende dine Vidnesbyrd!
| עבדך-אני הבינני ואדעה עדתיך |
126 Det er Tid for HERREN at gribe ind, de har krænket din Lov.
| עת לעשות ליהוה-- הפרו תורתך |
127 Derfor elsker jeg dine Bud fremfor Guld og Skatte.
| על-כן אהבתי מצותיך-- מזהב ומפז |
128 Derfor følger jeg oprigtigt alle dine Befalinger og hader hver Løgnens Sti.
| על-כן כל-פקודי כל ישרתי כל-ארח שקר שנאתי |
129 Underfulde er dine Vidnesbyrd, derfor agted min Sjæl paa dem.
| פלאות עדותיך על-כן נצרתם נפשי |
130 Tydes dine Ord, saa bringer de Lys, de giver enfoldige Indsigt.
| פתח דבריך יאיר מבין פתיים |
131 Jeg aabned begærligt min Mund, thi min Attraa stod til dine Bud.
| פי-פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי |
132 Vend dig til mig og vær mig naadig, som Ret er for dem, der elsker dit Navn!
| פנה-אלי וחנני-- כמשפט לאהבי שמך |
133 Lad ved dit Ord mine Skridt blive faste og ingen Uret faa Magten over mig!
| פעמי הכן באמרתך ואל-תשלט-בי כל-און |
134 Udløs mig fra Menneskers Vold, at jeg maa holde dine Befalinger!
| פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך |
135 Lad dit Ansigt lyse over din Tjener og lær mig dine Vedtægter!
| פניך האר בעבדך ולמדני את-חקיך |
136 Vand i Strømme græder mine Øjne, fordi man ej holder din Lov.
| פלגי-מים ירדו עיני-- על לא-שמרו תורתך |
137 Du er retfærdig, HERRE, og retvise er dine Lovbud.
| צדיק אתה יהוה וישר משפטיך |
138 Du slog dine Vidnesbyrd fast ved Retfærd og Troskab saa saare.
| צוית צדק עדתיך ואמונה מאד |
139 Min Nidkærhed har fortæret mig, thi mine Fjender har glemt dine Ord.
| צמתתני קנאתי כי-שכחו דבריך צרי |
140 Dit Ord er fuldkommen rent, din Tjener elsker det.
| צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה |
141 Ringe og ussel er jeg, men dine Befalinger glemte jeg ikke.
| צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי |
142 Din Retfærd er Ret for evigt, din Lov er Sandhed.
| צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת |
143 Trængsel og Angst har ramt mig, men dine Bud er min Lyst.
| צר-ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי |
144 Dine Vidnesbyrd er Ret for evigt, giv mig indsigt, at jeg maa leve!
| צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה |
145 Jeg raaber af hele mit Hjerte, svar mig, HERRE, jeg agter paa dine Vedtægter.
| קראתי בכל-לב ענני יהוה חקיך אצרה |
146 Jeg raaber til dig, o frels mig, at jeg kan holde dine Vidnesbyrd!
| קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך |
147 Aarle raaber jeg til dig om Hjælp og bier paa dine Ord.
| קדמתי בנשף ואשועה לדבריך (לדברך) יחלתי |
148 Før Nattevagtstimerne vaager mine Øjne for at grunde paa dit Ord.
| קדמו עיני אשמרות-- לשיח באמרתך |
149 Hør mig efter din Miskundhed, HERRE, hold mig i Live efter dit Lovbud!
| קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני |
150 De, der skændigt forfølger mig, er mig nær, men de er langt fra din Lov.
| קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו |
151 Nær er du, o HERRE, og alle dine Bud er Sandhed.
| קרוב אתה יהוה וכל-מצותיך אמת |
152 For længst vandt jeg Indsigt af dine Vidnesbyrd, thi du har grundfæstet dem for evigt.
| קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם |
153 Se min Elende og fri mig, thi jeg glemte ikke din Lov.
| ראה-עניי וחלצני כי-תורתך לא שכחתי |
154 Før min Sag og udløs mig, hold mig i Live efter dit Ord!
| ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני |
155 Frelsen er langt fra de gudløse, thi dine Vedtægter ligger dem ikke paa Sinde.
| רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו |
156 Din Barmhjertighed er stor, o HERRE, hold mig i Live efter dine Lovbud!
| רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני |
157 Mange forfølger mig og er mig fjendske, fra dine Vidnesbyrd veg jeg ikke.
| רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי |
158 Jeg væmmes ved Synet af troløse, der ikke holder dit Ord.
| ראיתי בגדים ואתקוטטה-- אשר אמרתך לא שמרו |
159 Se til mig, thi jeg elsker dine Befalinger, HERRE, hold mig i Live efter din Miskundhed!
| ראה כי-פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני |
160 Summen af dit Ord er Sandhed, og alt dit retfærdige Lovbud varer evigt.
| ראש-דברך אמת ולעולם כל-משפט צדקך |
161 Fyrster forfulgte mig uden Grund, men mit Hjerte frygted dine Ord.
| שרים רדפוני חנם ומדבריך (ומדברך) פחד לבי |
162 Jeg glæder mig over dit Ord som en, der har gjort et vældigt Bytte.
| שש אנכי על-אמרתך-- כמוצא שלל רב |
163 Jeg hader og afskyr Løgn, din Lov har jeg derimod kær.
| שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי |
164 Jeg priser dig syv Gange daglig for dine retfærdige Lovbud.
| שבע ביום הללתיך-- על משפטי צדקך |
165 Megen Fred har de, der elsker din Lov, og intet bliver til Anstød for dem.
| שלום רב לאהבי תורתך ואין-למו מכשול |
166 Jeg haaber paa din Frelse, HERRE, og jeg har holdt dine Bud.
| שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי |
167 Min Sjæl har holdt dine Vidnesbyrd, jeg har dem saare kære.
| שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד |
168 Jeg holder dine Befalinger og Vidnesbyrd, thi du kender alle mine Veje.
| שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל-דרכי נגדך |
169 Lad min Klage naa frem for dit Aasyn, HERRE, giv mig Indsigt efter dit Ord!
| תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני |
170 Lad min Bøn komme frem for dit Aasyn, frels mig efter dit Ord!
| תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני |
171 Mine Læber skal synge din Pris, thi du lærer mig dine Vedtægter.
| תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך |
172 Min Tunge skal synge om dit Ord, thi alle dine Bud er Retfærd.
| תען לשוני אמרתך כי כל-מצותיך צדק |
173 Lad din Haand være mig til Hjælp, thi jeg valgte dine Befalinger.
| תהי-ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי |
174 Jeg længes efter din Frelse, HERRE, og din Lov er min Lyst.
| תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי |
175 Gid min Sjæl maa leve, at den kan prise dig, og lad dine Lovbud være min Hjælp!
| תחי-נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני |
176 Farer jeg vild som det tabte Faar, saa opsøg din Tjener, thi jeg glemte ikke dine Bud.
| תעיתי-- כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי |
