Salme 107
1 Halleluja! Lov HERREN, thi han er god, thi hans Miskundhed varer evindelig!
| הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו |
2 Saa skal HERRENS genløste sige, de, han løste af Fjendens Haand
| יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר |
3 og samlede ind fra Landene, fra Øst og Vest, fra Nord og fra Havet.
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים |
4 I den øde Ørk for de vild, fandt ikke Vej til beboet By,
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו |
5 de led baade Sult og Tørst, deres Sjæl var ved at vansmægte;
| רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף |
6 men de raabte til HERREN i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler
| ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם |
7 og førte dem ad rette Vej, saa de kom til beboet By.
| וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב |
8 Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
9 Thi han mætted den vansmægtende Sjæl og fyldte den sultne med godt.
| כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב |
10 De sad i Mulm og Mørke, bundne i Pine og Jern,
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל |
11 fordi de havde staaet Guds Ord imod og ringeagtet den Højestes Raad.
| כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו |
12 Deres Hjerte var knuget af Kummer, de faldt, der var ingen, som hjalp;
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר |
13 men de raabte til HERREN i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם |
14 førte dem ud af Mørket og Mulmet og sønderrev deres Baand.
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק |
15 Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
16 Thi han sprængte Døre af Kobber og sønderslog Slaaer af Jern.
| כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע |
17 De sygnede hen for Synd og led for Brødes Skyld,
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו |
18 de væmmedes ved al Slags Mad, de kom Dødens Porte nær;
| כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות |
19 men de raabte til HERREN i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם |
20 sendte sit Ord og lægede dem og frelste deres Liv fra Graven.
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם |
21 Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
22 og ofre Lovprisningsofre og med Jubel forkynde hans Gerninger.
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה |
23 De for ud paa Havet i Skibe, drev Handel paa vældige Vande,
| ] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים |
24 blev Vidne til HERRENS Gerninger, hans Underværker i Dybet;
| ] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה |
25 han bød, og et Stormvejr rejste sig, Bølgerne taarnedes op;
| ] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו |
26 mod Himlen steg de, i Dybet sank de, i Ulykken svandt deres Mod;
| ] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג |
27 de tumled og raved som drukne, borte var al deres Visdom;
| ] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע |
28 men de raabte til HERREN i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,
| ] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם |
29 skiftede Stormen til Stille, saa Havets Bølger tav;
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם |
30 og glade blev de, fordi det stilned; han førte dem til Havnen, de søgte.
| וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם |
31 Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
32 ophøje ham i Folkets Forsamling og prise ham i de Ældstes Kreds!
| וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו |
33 Floder gør han til Ørken og Kilder til øde Land,
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון |
34 til Saltsteppe frugtbart Land for Ondskabens Skyld hos dem, som bor der.
| ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה |
35 Ørken gør han til Vanddrag, det tørre Land til Kilder;
| ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים |
36 der lader han sultne bo, saa de grunder en By at bo i,
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב |
37 tilsaar Marker og planter Vin og høster Afgrødens Frugt.
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה |
38 Han velsigner dem, de bliver mange, han lader det ikke skorte paa Kvæg.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט |
39 De bliver faa og segner under Modgangs og Kummers Tryk,
| וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון |
40 han udøser Haan over Fyrster og lader dem rave i vejløst Øde.
| ] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך |
41 Men han løfter den fattige op af hans Nød og gør deres Slægter som Hjorde;
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות |
42 de oprigtige ser det og glædes, men al Ondskab lukker sin Mund.
| יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה |
43 Hvo som er viis, han mærke sig det og lægge sig HERRENS Naade paa Sinde!
| מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה |
