Ordsprogene 6
1 Min Søn: har du borget for din næste og givet en anden Haandslag,
| בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך |
2 er du fanget ved dine Læber og bundet ved Mundens Ord,
| נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך |
3 gør saa dette, min Søn, og red dig, nu du er kommet i Næstens Haand: Gaa hen uden Tøven, træng ind paa din Næste;
| עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך |
4 und ikke dine Øjne Søvn, ej heller dine Øjenlaag Hvile,
| אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך |
5 red dig som en Gazel af Snaren, som en Fugl af Fuglefængerens Haand.
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש |
6 Gaa hen til Myren, du lade, se dens Færd og bliv viis.
| לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם |
7 Skønt uden Fyrste, Foged og Styrer,
| אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל |
8 sørger den dog om Somren for Æde og sanker sin Føde i Høst.
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה |
9 Hvor længe vil du ligge, du lade, naar staar du op af din Søvn?
| עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך |
10 Lidt Søvn endnu, lidt Blund, lidt Hvile med samlagte Hænder:
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
11 som en Stimand kommer da Fattigdom over dig, Trang som en skjoldvæbnet Mand.
| ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן |
12 En Nidding, en ussel Mand er den, som vandrer med Falskhed i Munden,
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה |
13 som blinker med Øjet, skraber med Foden og giver Tegn med Fingrene,
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו |
14 som smeder Rænker i Hjertet og altid kun ypper Kiv;
| תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח |
15 derfor kommer hans Undergang brat, han knuses paa Stedet, kan ikke læges.
| על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא |
16 Seks Ting hader HERREN, syv er hans Sjæl en Gru:
| שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו |
17 Stolte Øjne, Løgnetunge, Hænder, der udgyder uskyldigt Blod,
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי |
18 et Hjerte, der udtænker onde Raad, Fødder, der haster og iler til ondt,
| לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה |
19 falsk Vidne, der farer med Løgn, og den, som sætter Splid mellem Brødre.
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים |
20 Min Søn, tag Vare paa din Faders Bud, opgiv ikke din Moders Belæring,
| נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך |
21 bind dem altid paa dit Hjerte, knyt dem fast om din Hals;
| קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך |
22 paa din Vandring lede den dig, paa dit Leje vogte den dig, den tale dig til, naar du vaagner;
| בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך |
23 thi Budet er en Lygte, Læren Lys, og Tugtens Revselse Livets Vej
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר |
24 for at vogte dig for Andenmands Hustru, for fremmed Kvindes sleske Tunge!
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה |
25 Attraa ej i dit Hjerte hendes Skønhed, hendes Blik besnære dig ej!
| אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה |
26 Thi en Skøge faar man blot for et Brød, men Andenmands Hustru fanger dyrebar Sjæl.
| כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד |
27 Kan nogen bære Ild i sin Brystfold, uden at Klæderne brænder?
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה |
28 Kan man vandre paa glødende Kul, uden at Fødderne svides?
| אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה |
29 Saa er det at gaa ind til sin Næstes Hustru; ingen, der rører hende, slipper for Straf.
| כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה |
30 Ringeagter man ikke Tyven, naar han stjæler for at stille sin Sult?
| לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב |
31 Om han gribes, maa han syvfold bøde og afgive alt sit Huses Gods.
| ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן |
32 Afsindig er den, der boler med hende, kun en Selvmorder handler saa;
| נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה |
33 han opnaar Hug og Skændsel, og aldrig udslettes hans Skam.
| נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה |
34 Thi Skinsyge vækker Mandens Vrede, han skaaner ikke paa Hævnens Dag;
| כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם |
35 ingen Bøde tager han god; store Tilbud rører ham ikke.
| לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד |
