Ordsprogene 5
1 Mærk dig, min Søn, min Visdom, bøj til min Indsigt dit Øre,
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ |
2 at Kløgt maa vaage øver dig, Læbernes Kundskab vare paa dig.
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ |
3 Thi af Honning drypper den fremmedes Læber, glattere end Olie er hendes Gane;
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ |
4 men til sidst er hun besk som Malurt, hvas som tveægget Sværd;
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ |
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) |
6 hun følger ej Livets Vej, hendes Spor er bugtet, hun ved det ikke.
| ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ |
7 Hør mig da nu, min Søn, vig ikke fra min Munds Ord!
| ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ |
8 Lad din Vej være langt fra hende, kom ej hendes Husdør nær,
| הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ |
9 at du ikke maa give andre din Ære, en grusom Mand dine Aar.
| פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ |
10 at ikke dit Gods skal mætte fremmede, din Vinding ende i Andenmands Hus,
| פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ |
11 saa du gribes af Anger til sidst, naar dit Kød og Huld svinder hen,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ |
12 og du siger: »Ak, at jeg hadede Tugt, at mit Hjerte lod haant om Revselse,
| ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ |
13 saa jeg ikke lød mine Læreres Røst, ej bøjed mit Øre til dem, som lærte mig!
| ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ |
14 Nær var jeg kommet i alskens Ulykke midt i Forsamling og Menighed!«
| כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ |
15 Drik Vand af din egen Cisterne og rindende Vand af din Brønd;
| שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ |
16 lad ej dine Kilder flyde paa Gaden, ej dine Bække paa Torvene!
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ |
17 Dig skal de tilhøre, dig alene, ingen fremmed ved Siden af dig!
| יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ |
18 Velsignet være dit Væld, og glæd dig ved din Ungdoms Hustru,
| יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ |
19 den elskelige Hind, den yndige Gazel; hendes Elskov fryde dig stedse, berus dig altid i hendes Kærlighed!
| אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ |
20 Hvi beruser du dig, min Søn, i en fremmed og tager en andens Hustru i Favn?
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ |
21 Thi for HERRENS Øjne er Menneskets Veje, grant følger han alle dets Spor;
| כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ |
22 den gudløse fanges af egen Brøde og holdes fast i Syndens Reb;
| עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ |
23 han dør af Mangel paa Tugt, gaar til ved sin store Daarskab.
| הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ |
