Ordsprogene 5
1 Mærk dig, min Søn, min Visdom, bøj til min Indsigt dit Øre,
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך |
2 at Kløgt maa vaage øver dig, Læbernes Kundskab vare paa dig.
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו |
3 Thi af Honning drypper den fremmedes Læber, glattere end Olie er hendes Gane;
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה |
4 men til sidst er hun besk som Malurt, hvas som tveægget Sværd;
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות |
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585) |
6 hun følger ej Livets Vej, hendes Spor er bugtet, hun ved det ikke.
| ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע |
7 Hør mig da nu, min Søn, vig ikke fra min Munds Ord!
| ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי |
8 Lad din Vej være langt fra hende, kom ej hendes Husdør nær,
| הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה |
9 at du ikke maa give andre din Ære, en grusom Mand dine Aar.
| פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי |
10 at ikke dit Gods skal mætte fremmede, din Vinding ende i Andenmands Hus,
| פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי |
11 saa du gribes af Anger til sidst, naar dit Kød og Huld svinder hen,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך |
12 og du siger: »Ak, at jeg hadede Tugt, at mit Hjerte lod haant om Revselse,
| ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי |
13 saa jeg ikke lød mine Læreres Røst, ej bøjed mit Øre til dem, som lærte mig!
| ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני |
14 Nær var jeg kommet i alskens Ulykke midt i Forsamling og Menighed!«
| כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה |
15 Drik Vand af din egen Cisterne og rindende Vand af din Brønd;
| שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך |
16 lad ej dine Kilder flyde paa Gaden, ej dine Bække paa Torvene!
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים |
17 Dig skal de tilhøre, dig alene, ingen fremmed ved Siden af dig!
| יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך |
18 Velsignet være dit Væld, og glæd dig ved din Ungdoms Hustru,
| יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך |
19 den elskelige Hind, den yndige Gazel; hendes Elskov fryde dig stedse, berus dig altid i hendes Kærlighed!
| אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד |
20 Hvi beruser du dig, min Søn, i en fremmed og tager en andens Hustru i Favn?
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה |
21 Thi for HERRENS Øjne er Menneskets Veje, grant følger han alle dets Spor;
| כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס |
22 den gudløse fanges af egen Brøde og holdes fast i Syndens Reb;
| עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך |
23 han dør af Mangel paa Tugt, gaar til ved sin store Daarskab.
| הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה |
