Ordsprogene 26
1 Som Sne om Somren og Regn om Høsten saa lidt hører Ære sig til for en Taabe.
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד |
2 Som en Spurv i Fart, som en Svale i Flugt saa rammer ej Banden mod sagesløs Mand.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא |
3 Svøbe for Hest, Bidsel for Æsel og Ris for Taabers Ryg.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים |
4 Svar ej Taaben efter hans Daarskab, at ikke du selv skal blive som han.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה |
5 Svar Taaben efter hans Daarskab, at han ikke skal tykkes sig viis.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו |
6 Den afhugger Fødderne og inddrikker Vold, som sender Bud ved en Taabe.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל |
7 Slappe som den lammes Ben er Ordsprog i Taabers Mund.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים |
8 Som en, der binder Stenen fast i Slyngen, er den, der hædrer en Taabe.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד |
9 Som en Tornekæp, der falder den drukne i Hænde, er Ordsprog i Taabers Mund.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים |
10 Som en Skytte, der saarer enhver, som kommer, er den, der lejer en Taabe og en drukken.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים |
11 Som en Hund, der vender sig om til sit Spy, er en Taabe, der gentager Daarskab.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו |
12 Ser du en Mand, der tykkes sig viis, for en Taabe er der mere Haab end for ham.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו |
13 Den lade siger: »Et Rovdyr paa Vejen, en Løve ude paa Torvene!«
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות |
14 Døren drejer sig paa sit Hængsel, den lade paa sit Leje.
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו |
15 Den lade rækker til Fadet, men gider ikke føre Haanden til Munden.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו |
16 Den lade tykkes sig større Vismand end syv, der har kloge Svar.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם |
17 Den griber en Hund i Øret, som blander sig i uvedkommende Strid.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו |
18 Som en vanvittig Mand, der udslynger Gløder, Pile og Død,
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות |
19 er den, der sviger sin Næste og siger: »Jeg spøger jo kun.«
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני |
20 Er der intet Brænde, gaar Ilden ud, er der ingen Bagtaler, stilles Trætte.
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון |
21 Trækul til Gløder og Brænde til Ild og trættekær Mand til at optænde Kiv.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב |
22 Bagtalerens Ord er som Lækkerbidskener, de synker dybt i Legemets Kamre.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן |
23 Som Sølvovertræk paa et Lerkar er ondsindet Hjerte bag glatte Læber.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע |
24 Avindsmand hykler med Læben, i sit Indre huser han Svig;
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה |
25 gør han Røsten venlig, tro ham dog ikke, thi i hans Hjerte er syvfold Gru.
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו |
26 Den, der dølger sit Had med Svig, hans Ondskab kommer frem i Folkets Forsamling.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל |
27 I Graven, man graver, falder man selv, af Stenen, man vælter, rammes man selv.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב |
28 Løgnetunge giver mange Hug, hyklersk Mund volder Fald.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה |
