Ordsprogene 24
1 Misund ej onde Folk, hav ikke lyst til at være med dem;
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם |
2 thi deres Hjerte pønser paa Vold, deres Læbers Ord volder Men.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה |
3 Ved Visdom bygges et Hus, ved Indsigt holdes det oppe,
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן |
4 ved Kundskab fyldes Kamrene med alskens kosteligt, herligt Gods.
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים |
5 Vismand er større end Kæmpe, kyndig Mand mer end Kraftkarl.
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח |
6 Thi Krig skal du føre efter modent Overlæg, vel staar det til, hvor mange giver Raad.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ |
7 Visdom er Daaren for høj, han aabner ej Munden i Porten.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו |
8 Den, der har ondt i Sinde, kaldes en rænkefuld Mand.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו |
9 Hvad en Daare har for, er Synd, en Spotter er Folk en Gru.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ |
10 Taber du Modet paa Trængslens Dag, da er din Kraft kun ringe.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה |
11 Frels dem, der slæbes til Døden, red dem, der vakler hen for at dræbes.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך |
12 Siger du: »Se, jeg vidste det ikke« — mon ej han, der vejer Hjerter, kan skønne? Han, der tager Vare paa din Sjæl, han ved det, han gengælder Mennesker, hvad de har gjort.
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו |
13 Spis Honning, min Søn, det er godt, og Kubens Saft er sød for din Gane;
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך |
14 vid, at saa er og Visdom for Sjælen! Naar du finder den, har du en Fremtid, dit Haab bliver ikke til intet.
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת |
15 Lur ej paa den retfærdiges Bolig, du gudløse, ødelæg ikke hans Hjem;
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו |
16 thi syv Gange falder en retfærdig og staar op, men gudløse styrter i Fordærv.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה |
17 Falder din Fjende, saa glæd dig ikke, snubler han, juble dit Hjerte ikke,
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך |
18 at ikke HERREN skal se det med Mishag og vende sin Vrede fra ham.
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו |
19 Græm dig ej over Ugerningsmænd, misund ikke de gudløse;
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים |
20 thi den onde har ingen Fremtid, gudløses Lampe gaar ud.
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך |
21 Frygt HERREN og Kongen, min Søn, indlad dig ikke med Folk, som gør Oprør;
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב |
22 thi brat kommer Ulykke fra dem, uventet Fordærv fra begge.
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע |
23 Ogsaa følgende Ordsprog er af vise Mænd. Partiskhed i Retten er ilde.
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב |
24 Mod den, som kender en skyldig fri, er Folkeslags Banden, Folkefærds Vrede;
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים |
25 men dem, der dømmer med Ret, gaar det vel, dem kommer Lykkens Velsignelse over.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב |
26 Et Kys paa Læberne giver den, som kommer med ærligt Svar.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים |
27 Fuldfør din Gerning udendørs, gør dig færdig ude paa Marken og byg dig siden et Hus!
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך |
28 Vidn ikke falsk mod din Næste, vær ikke letsindig med dine Læber;
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך |
29 sig ikke: »Jeg gør mod ham, som han gjorde mod mig, jeg gengælder hver hans Gerning.«
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו |
30 Jeg kom forbi en lad Mands Mark og et uforstandigt Menneskes Vingaard;
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב |
31 se, den var overgroet af Tidsler, ganske skjult af Nælder; Stendiget om den laa nedbrudt.
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה |
32 Jeg skued og skrev mig det bag Øre, jeg saa og tog Lære deraf:
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר |
33 Lidt Søvn endnu, lidt Blund, lidt Hvile med samlagte Hænder:
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
34 Som en Stimand kommer da Fattigdom over dig, Trang som en skjoldvæbnet Mand.
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן |
