Ordsprogene 22
1 Hellere godt Navn end megen Rigdom, Yndest er bedre end Sølv og Guld.
| נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב׃ |
2 Rig og fattig mødes, HERREN har skabt dem begge.
| עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה׃ |
3 Den kloge ser Faren og søger i Skjul, tankeløse gaar videre og bøder.
| ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו׃ |
4 Lønnen for Ydmyghed og HERRENS Frygt er Rigdom, Ære og Liv.
| עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃ |
5 Paa den svigefuldes Vej er der Torne og Snarer; vil man vogte sin Sjæl, maa man holde sig fra dem.
| צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃ |
6 Væn Drengen til den Vej, han skal følge, da viger han ikke derfra, selv gammel.
| חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃ |
7 Over Fattigfolk raader den rige, Laantager bliver Laangivers Træl.
| עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃ |
8 Hvo Uret saar, vil høste Fortræd, hans Vredes Ris skal slaa ham selv.
| זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה׃ |
9 Den vennesæle velsignes, thi han deler sit Brød med den ringe.
| טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃ |
10 Driv Spotteren ud, saa gaar Trætten med, og Hiv og Smæden faar Ende.
| גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃ |
11 HERREN elsker den rene af Hjertet; med Ynde paa Læben er man Kongens Ven.
| אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך׃ |
12 HERRENS Øjne agter paa Kundskab, men han kuldkaster troløses Ord.
| עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד׃ |
13 Den lade siger: »En Løve paa Gaden! Jeg kan let blive revet ihjel paa Torvet.«
| אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח׃ |
14 Fremmed Kvindes Mund er en bundløs Grav, den, HERREN er vred paa, falder deri.
| שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם׃ |
15 Daarskab er knyttet til Ynglingens Hjerte, Tugtens Ris skal fjerne den fra ham.
| אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃ |
16 Vold mod den ringe øger hans Eje, Gave til Rigmand gør ham kun fattig.
| עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃ |
17 Bøj Øret og hør de vises Ord, vend Hjertet til og kend deres Liflighed!
| הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃ |
18 Vogter du dem i dit Indre, er de alle rede paa Læben.
| כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃ |
19 For at din Lid skal staa til HERREN, lærer jeg dig i Dag.
| להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף אתה׃ |
20 Alt i Gaar optegned jeg til dig, alt i Forgaars Raad og Kundskab
| הלא כתבתי לך שלשום במועצות ודעת׃ |
21 for at lære dig rammende Sandhedsord, at du kan svare sandt, naar du spørges.
| להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃ |
22 Røv ej fra den ringe, fordi han er ringe, knus ikke den arme i Porten:
| אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃ |
23 thi HERREN fører deres Sag og raner deres Ransmænds Liv.
| כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃ |
24 Vær ej Ven med den, der let bliver hidsig, omgaas ikke vredladen Mand,
| אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא׃ |
25 at du ikke skal lære hans Stier og hente en Snare for din Sjæl.
| פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך׃ |
26 Hør ikke til dem, der giver Haandslag, dem, som borger for Gæld!
| אל תהי בתקעי כף בערבים משאות׃ |
27 Saafremt du ej kan betale, tager man Sengen, du ligger i.
| אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃ |
28 Flyt ej ældgamle Skel, dem, dine Fædre satte.
| אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃ |
29 Ser du en Mand, som er snar til sin Gerning, da skal han stedes for Konger, ikke for Folk af ringe Stand.
| חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים׃ |
