Ordsprogene 21

1 En Konges Hjerte er Bække i HERRENS Haand, han leder det hen, hvor han vil.

פַּלְגֵי־מַיִם לֶב־מֶלֶךְ בְּיַד־יְהֹוָה עַֽל־כׇּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּֽנּוּ׃

2 En Mand holder al sin Færd for ret, men HERREN vejer Hjerter.

כׇּֽל־דֶּרֶךְ־אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו וְתֹכֵן לִבּוֹת יְהֹוָֽה׃

3 At øve Ret og Skel er mere værd for HERREN end Offer.

עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיהֹוָה מִזָּֽבַח׃

4 Hovmodige Øjne, et opblæst Hjerte, selv gudløses Nyjord er Synd.

רוּם־עֵינַיִם וּרְחַב־לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּֽאת׃

5 Kun Overflod bringer den flittiges Raad, hver, som har Hastværk, faar kun Tab.

מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ־לְמוֹתָר וְכׇל־אָץ אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃

6 At skabe sig Rigdom ved Løgnetunge er Jag efter Vind i Dødens Snarer.

פֹּעַל אֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי־מָֽוֶת׃

7 Gudløses Voldsfærd bortriver dem selv, thi de vægrer sig ved at øve Ret.

שֹׁד־רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּֽט׃

8 Skyldtynget Mand gaar Krogveje, den renes Gerning er ligetil.

הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר וְזַךְ יָשָׁר פׇּעֳלֽוֹ׃

9 Hellere bo i en Krog paa Taget end fælles Hus med trættekær Kvinde.

טוֹב לָשֶׁבֶת עַל־פִּנַּת־גָּג מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָֽבֶר׃

10 Den gudløses Sjæl har Lyst til ondt, hans Øjne ynker ikke hans Næste.

נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה־רָע לֹֽא־יֻחַן בְּעֵינָיו רֵעֵֽהוּ׃

11 Maa Spotter bøde, bliver tankeløs klog, har Vismand Fremgang, da vinder han Kundskab.

בַּֽעֲנׇשׁ־לֵץ יֶחְכַּם־פֶּתִי וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח־דָּֽעַת׃

12 Den Retfærdige har Øje med den gudløses Hus, han styrter gudløse Folk i Ulykke.

מַשְׂכִּיל צַדִּיק לְבֵית רָשָׁע מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָֽע׃

13 Hvo Øret lukker for Smaamands Skrig, skal raabe selv og ikke faa Svar.

אֹטֵם אׇזְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּל גַּֽם־הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶֽה׃

14 Lønlig Gave mildner Vrede, Stikpenge i Brystfolden voldsom Harme.

מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה־אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּֽה׃

15 Rettens Gænge er den retfærdiges Glæde, men Udaadsmændenes Rædsel.

שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָֽוֶן׃

16 Den, der farer vild fra Kløgtens Vej, skal havne i Skyggers Forsamling.

אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנֽוּחַ׃

17 Lyst til Morskab fører i Trang, Lyst til Olie og Vin gør ej rig.

אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה אֹהֵב יַֽיִן־וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִֽׁיר׃

18 Den gudløse bliver Løsepenge for den retfærdige, den troløse kommer i retsindiges Sted.

כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵֽד׃

19 Hellere bo i et Ørkenland end hos en trættekær, arrig Kvinde.

טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּר מֵאֵשֶׁת (מדונים) [מִדְיָנִים] וָכָֽעַס׃

20 I den vises Bolig er kostelig Skat og Olie, en Taabe af et Menneske øder det.

אוֹצָר ׀ נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶֽנּוּ׃

21 Den, der higer efter Retfærd og Godhed vinder sig Liv og Ære.

רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבֽוֹד׃

22 Vismand stormer Heltes By og styrter Værnet, den stolede paa.

עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָֽהֿ׃

23 Den, der vogter sin Mund og sin Tunge, vogter sit Liv for Trængsler.

שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשֽׁוֹ׃

24 Den opblæste stolte kaldes en Spotter, han handler frækt i Hovmod.

זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדֽוֹן׃

25 Den lades Attraa bliver hans Død, thi hans Hænder vil intet bestille.

תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ כִּֽי־מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשֽׂוֹת׃

26 Ugerningsmand er stadig i Trang, den retfærdige giver uden at spare.

כׇּל־הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַאֲוָה וְצַדִּיק יִתֵּן וְלֹא יַחְשֹֽׂךְ׃

27 Vederstyggeligt er de gudløses Offer, især naar det ofres for Skændselsdaad.

זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה אַף כִּֽי־בְזִמָּה יְבִיאֶֽנּוּ׃

28 Løgnagtigt Vidne gaar under, Mand, som vil høre, kan tale fremdeles.

עֵד־כְּזָבִים יֹאבֵד וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּֽר׃

29 Den gudløse optræder frækt, den retsindige overtænker sin Vej.

הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו וְיָשָׁר הוּא ׀ (יכין דרכיו) [יָבִין דַּרְכּֽוֹ]׃

30 Visdom er intet, Indsigt er intet, Raad er intet over for HERREN.

אֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד יְהֹוָֽה׃

31 Hest holdes rede til Stridens Dag, men Sejren er HERRENS Sag.

סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה וְלַיהֹוָה הַתְּשׁוּעָֽה׃