Ordsprogene 19
1 Bedre Fattigmand med lydefri Færd end en, som gaar Krogveje, er han end rig.
| טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ |
2 At mangle Kundskab er ikke godt, men den træder fejl, som har Hastværk.
| גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ |
3 Et Menneskes Daarskab øder hans Vej, men paa HERREN vredes hans Hjerte.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ |
4 Gods skaffer mange Venner, den ringe skiller hans Ven sig fra.
| הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ |
5 Det falske Vidne undgaar ej Straf; den slipper ikke, som farer med Løgn.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ |
6 Mange bejler til Stormands Yndest, og alle er Venner med gavmild Mand.
| רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ |
7 Fattigmands Frænder hader ham alle, end mere skyr hans Venner ham da. Ej frelses den, som jager efter Ord.
| כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ |
8 Den, der vinder Vid, han elsker sin Sjæl, og den, der vogter paa Indsigt, faar Lykke.
| קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ |
9 Det falske Vidne undgaar ej Straf, og den, der farer med Løgn, gaar under.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ |
10 Vellevned sømmer sig ikke for Taabe, end mindre for Træl at herske over Fyrster.
| לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ |
11 Klogskab gør Mennesket sindigt, hans Ære er at overse Brøde.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ |
12 Som Brøl af en Løve er Kongens Vrede, som Dug paa Græs er hans Gunst.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ |
13 Taabelig Søn er sin Faders Ulykke, Kvindekiv er som ustandseligt Tagdryp.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ |
14 Hus og Gods er Arv efter Fædre, en forstandig Hustru er fra HERREN.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ |
15 Dovenskab sænker i Dvale, den lade Sjæl maa sulte.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ |
16 Den vogter sin Sjæl, som vogter paa Budet, men skødesløs Vandel fører til Død.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ |
17 Er man god mod den ringe, laaner man HERREN, han gengælder en, hvad godt man har gjort.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ |
18 Tugt din Søn, imens der er Haab, ellers stiler du efter at slaa ham ihjel.
| יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ |
19 Den, som er hidsig, maa bøde, ved Skaansel gør man det værre.
| גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ |
20 Hør paa Raad og tag ved Lære, saa du til sidst bliver viis.
| שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ |
21 I Mands Hjerte er mange Tanker, men HERRENS Raad er det, der staar fast.
| רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ |
22 Vinding har man af Godhed, hellere fattig end Løgner.
| תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ |
23 HERRENS Frygt er Vej til Liv, man hviler mæt og frygter ej ondt.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ |
24 Den lade rækker til Fadet, men fører ej Haanden til Munden.
| טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ |
25 Faar Spottere Hug, bliver tankeløs klog, ved Revselse faar den forstandige Kundskab.
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ |
26 Mishandle Fader og bortjage Moder gør kun en daarlig, vanartet Søn.
| משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ |
27 Hør op, min Søn, med at høre paa Tugt og saa fare vild fra Kundskabsord.
| חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ |
28 Niddingevidne spotter Retten, gudløses Mund er glubsk efter Uret.
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ |
29 Slag er rede til Spottere, Hug til Taabers Ryg.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ |
