Ordsprogene 18
1 Særlingen søger et Paaskud, med Vold og Magt vil han Strid.
| לְֽתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד בְּכׇל־תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּֽע׃ |
2 Taaben ynder ej Indsigt, men kun, at hans Tanker kommer for Lyset.
| לֹא־יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִֽם־בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּֽוֹ׃ |
3 Hvor Gudløshed kommer, kommer og Spot, Skam og Skændsel følges.
| בְּֽבוֹא־רָשָׁע בָּא גַם־בּוּז וְֽעִם־קָלוֹן חֶרְפָּֽה׃ |
4 Ord i Mands Mund er dybe Vande, en rindende Bæk, en Visdomskilde.
| מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי־אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חׇכְמָֽה׃ |
5 Det er ilde at give en skyldig Medhold, saa man afviser skyldfris Sag i Retten.
| שְׂאֵת פְּנֵֽי־רָשָׁע לֹא־טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּֽט׃ |
6 Taabens Læber fører til Trætte, hans Mund raaber højt efter Hug,
| שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְֽמַהֲלֻמוֹת יִקְרָֽא׃ |
7 Taabens Mund er hans Vaade, hans Læber en Snare for hans Liv.
| פִּֽי־כְסִיל מְחִתָּה־לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשֽׁוֹ׃ |
8 Bagtalerens Ord er som Lækkerbidskener, de synker dybt i Bugen.
| דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ |
9 Den, der er efterladen i Gerning, er ogsaa Broder til Ødeland.
| גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִֽית׃ |
10 HERRENS Navn er et stærkt Taarn, den retfærdige løber derhen og bjærges.
| מִגְדַּל־עֹז שֵׁם יְהֹוָה בּֽוֹ־יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּֽב׃ |
11 Den riges Gods er hans faste Stad, og tykkes ham en knejsende Mur.
| הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתֽוֹ׃ |
12 Mands Hovmod gaar forud for Fald, Ydmyghed forud for Ære.
| לִפְנֵי־שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב־אִישׁ וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָֽה׃ |
13 Om nogen svarer, førend han hører, regnes det ham til Daarskab og Skændsel.
| מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא־לוֹ וּכְלִמָּֽה׃ |
14 Mands Mod udholder Sygdom, men hvo kan bære en sønderbrudt Aand?
| רֽוּחַ־אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶֽנָּה׃ |
15 Den forstandiges Hjerte vinder sig Kundskab, de vises Øre attraar Kundskab.
| לֵב נָבוֹן יִקְנֶה־דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃ |
16 Gaver aabner et Menneske Vej og fører ham hen til de store.
| מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶֽנּוּ׃ |
17 Den, der taler først i en Trætte har Ret, til den anden kommer og gaar ham efter.
| צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ (יבא) [וּבָֽא־]רֵעֵהוּ וַחֲקָרֽוֹ׃ |
18 Loddet gør Ende paa Trætter og skiller de stærkeste ad.
| מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִֽיד׃ |
19 Krænket Broder er som en Fæstning, Trætter som Portslaa for Borg.
| אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת־עֹז (ומדונים) [וּמִדְיָנִים] כִּבְרִיחַ אַרְמֽוֹן׃ |
20 Mands Bug mættes af Mundens Frugt, han mættes af Læbernes Grøde.
| מִפְּרִי פִי־אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּֽע׃ |
21 Død og Liv er i Tungens Vold, hvo der tøjler den, nyder dens Frugt.
| מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָֽהּ׃ |
22 Fandt man en Hustru, fandt man Lykken og modtog Naade fra HERREN.
| מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָֽה׃ |
23 Fattigmand beder og trygler, Rigmand svarer med haarde Ord.
| תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר־רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּֽוֹת׃ |
24 Med mange Fæller kan Mand gaa til Grunde, men Ven kan overgaa Broder i Troskab.
| אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָֽח׃ |
