Ordsprogene 17
1 Bedre en tør Bid Brød med fred end Huset fuldt af Sul med Trætte.
| טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ |
2 Klog Træl bliver Herre over daarlig Søn og faar lod og del mellem Brødre.
| עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ |
3 Digel til Sølv og Ovn til Guld, men den, der prøver Hjerter, er HERREN.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ |
4 Den onde hører paa onde Læber, Løgneren lytter til giftige Tunger.
| מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ |
5 Hvo Fattigmand spotter, haaner hans Skaber, den skadefro slipper ikke for Straf.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ |
6 De gamles Krone er Børnebørn, Sønners Stolthed er Fædre.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ |
7 Ypperlig Tale er ej for en Daare, end mindre da Løgn for den, som er ædel.
| לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ |
8 Som en Troldsten er Gave i Giverens Øjne; hvorhen den end vender sig, gør den sin Virkning.
| אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ |
9 Den, der dølger en Synd, søger Venskab, men den, der ripper op i en Sag, skiller Venner.
| מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ |
10 Bedre virker Skænd paa forstandig end hundrede Slag paa en Taabe.
| תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ |
11 Den onde har kun Genstridighed for, men et skaanselsløst Bud er udsendt imod ham.
| אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ |
12 Man kan møde en Bjørn, hvis Unger er taget, men ikke en Taabe udi hans Daarskab.
| פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ |
13 Den, der gengælder godt med ondt, fra hans Hus skal Vanheld ej vige.
| משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ |
14 At yppe Strid er at aabne for Vand, hold derfor inde, før Strid bryder løs.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ |
15 At frikende skyldig og dømme uskyldig, begge Dele er HERREN en Gru.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ |
16 Hvad hjælper Penge i Taabens Haand til at købe ham Visdom, naar Viddet mangler?
| למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ |
17 Ven viser Kærlighed naar som helst, Broder fødes til Hjælp i Nød.
| בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ |
18 Mand uden Vid giver Haandslag og gaar i Borgen for Næsten.
| אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ |
19 Ven af Kiv er Ven af Synd; at højne sin Dør er at attraa Fald.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ |
20 Ej finder man Lykke, naar Hjertet er vrangt, man falder i Vaade, naar Tungen er falsk.
| עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ |
21 Den, der avler en Taabe, faar Sorg, Daarens Fader er ikke glad.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ |
22 Glad Hjerte er godt for Legemet, nedslaaet Sind suger Marv af Benene.
| לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ |
23 Den gudløse tager Gave i Løn for at bøje Rettens Gænge.
| שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ |
24 Visdom staar den forstandige for Øje, Taabens Blik er ved Jordens Ende.
| את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ |
25 Taabelig Søn er sin Faders Sorg, Kvide for hende, som fødte ham.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ |
26 At straffe den, der har Ret, er ilde, værre endnu at slaa de ædle.
| גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ |
27 Den, som har Kundskab tøjler sin Tale, Mand med Forstand er koldblodig.
| חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ |
28 Selv Daaren, der tier, gælder for viis, forstandig er den, der lukker sine Læber.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ |
