Ordsprogene 16
1 Hjertets Raad er Menneskets sag. Tungens Svar er fra HERREN.
| לְאָדָם מַֽעַרְכֵי־לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשֽׁוֹן׃ |
2 En Mand holder al sin Færd for ren, men HERREN vejer Aander.
| כָּֽל־דַּרְכֵי־אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהוָֽה׃ |
3 Vælt dine Gerninger paa HERREN, saa skal dine Planer lykkes.
| גֹּל אֶל־יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ |
4 Alt skabte HERREN, hvert til sit, den gudløse ogsaa for Ulykkens Dag.
| כֹּל פָּעַל יְהוָה לַֽמַּעֲנֵהוּ וְגַם־רָשָׁע לְיוֹם רָעָֽה׃ |
5 Hver hovmodig er HERREN en Gru, visselig slipper han ikke for Straf.
| תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל־גְּבַהּ־לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶֽה׃ |
6 Ved Mildhed og Troskab sones Brøde, ved HERRENS Frygt undviger man ondt.
| בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֺן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָֽע׃ |
7 Naar HERREN har Behag i et Menneskes Veje, gør han endog hans Fjender til Venner.
| בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם־אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּֽוֹ׃ |
8 Bedre er lidet med Retfærd end megen Vinding med Uret.
| טוֹב־מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּֽט׃ |
9 Menneskets Hjerte udtænker hans Vej, men HERREN styrer hans Fjed.
| לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַֽיהוָה יָכִין צַעֲדֽוֹ׃ |
10 Der er Gudsdom paa Kongens Læber, ej fejler hans Mund, naar han dømmer.
| קֶסֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל־פִּֽיו׃ |
11 Ret Bismer og Vægtskaal er HERRENS, hans Værk er alle Posens Lodder.
| פֶּלֶס ׀ וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַֽיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃ |
12 Gudløs Færd er Konger en Gru, thi ved Retfærd grundfæstes Tronen.
| תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּֽא׃ |
13 Retfærdige Læber har Kongens Yndest, han elsker den, der taler oprigtigt.
| רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי־צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָֽב׃ |
14 Kongens Vrede er Dødens Bud, Vismand evner at mildne den.
| חֲמַת־מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי־מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶֽנָּה׃ |
15 I Kongens Aasyns Lys er der Liv, som Vaarregnens Sky er hans Yndest.
| בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקֽוֹשׁ׃ |
16 At vinde Visdom er bedre end Guld, at vinde Indsigt mere end Sølv.
| קְֽנֹה־חָכְמָה מַה־טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּֽסֶף׃ |
17 De retsindiges Vej er at vige fra ondt; den vogter sit Liv, som agter paa sin Vej.
| מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּֽוֹ׃ |
18 Hovmod gaar forud for Fald, Overmod forud for Snublen.
| לִפְנֵי־שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רֽוּחַ׃ |
19 Hellere sagtmodig med ydmyge end dele Bytte med stolte.
| טוֹב שְׁפַל־רוּחַ אֶת־עניים עֲנָוִים מֵֽחַלֵּק שָׁלָל אֶת־גֵּאִֽים׃ |
20 Vel gaar det den, der mærker sig Ordet; lykkelig den, der stoler paa HERREN.
| מַשְׂכִּיל עַל־דָּבָר יִמְצָא־טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָֽיו׃ |
21 Den vise kaldes forstandig, Læbernes Sødme øger Viden.
| לַחֲכַם־לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶֽקַח׃ |
22 Kløgt er sin Mand en Livsens Kilde, Daarskab er Daarers Tugt.
| מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּֽלֶת׃ |
23 Den vises Hjerte giver Munden Kløgt, paa Læberne lægger det øget Viden.
| לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל־שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶֽקַח׃ |
24 Hulde Ord er som flydende Honning, søde for Sjælen og sunde for Legemet.
| צוּף־דְּבַשׁ אִמְרֵי־נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָֽצֶם׃ |
25 Mangen Vej synes Manden ret, og saa er dens Ende dog Dødens Veje.
| יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃ |
26 En Arbejders Hunger arbejder for ham, thi Mundens Krav driver paa ham.
| נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּֽי־אָכַף עָלָיו פִּֽיהוּ׃ |
27 En Nidding graver Ulykkesgrave, det er, som brændte der Ild paa hans Læber.
| אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל־שפתיו שְׂפָתוֹ כְּאֵשׁ צָרָֽבֶת׃ |
28 Rænkefuld Mand sætter Splid; den, der bagtaler, skiller Venner.
| אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּֽוּף׃ |
29 Voldsmand lokker sin Næste og fører ham en Vej, der ikke er god.
| אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא־טֽוֹב׃ |
30 Den, der stirrer, har Rænker for; knibes Læberne sammen, har man fuldbyrdet ondt.
| עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָֽה׃ |
31 Graa Haar er en dejlig Krone, den vindes paa Retfærds Vej.
| עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵֽא׃ |
32 Større end Helt er sindig Mand, større at styre sit Sind end at tage en Stad.
| טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִֽיר׃ |
33 I Brystfolden rystes Loddet, det falder, som HERREN vil.
| בַּחֵיק יוּטַל אֶת־הַגּוֹרָל וּמֵיְהוָה כָּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃ |
