Ordsprogene 16
1 Hjertets Raad er Menneskets sag. Tungens Svar er fra HERREN.
| לאדם מערכי-לב ומיהוה מענה לשון |
2 En Mand holder al sin Færd for ren, men HERREN vejer Aander.
| כל-דרכי-איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה |
3 Vælt dine Gerninger paa HERREN, saa skal dine Planer lykkes.
| גל אל-יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך |
4 Alt skabte HERREN, hvert til sit, den gudløse ogsaa for Ulykkens Dag.
| כל פעל יהוה למענהו וגם-רשע ליום רעה |
5 Hver hovmodig er HERREN en Gru, visselig slipper han ikke for Straf.
| תועבת יהוה כל-גבה-לב יד ליד לא ינקה |
6 Ved Mildhed og Troskab sones Brøde, ved HERRENS Frygt undviger man ondt.
| בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע |
7 Naar HERREN har Behag i et Menneskes Veje, gør han endog hans Fjender til Venner.
| ברצות יהוה דרכי-איש גם-אויביו ישלם אתו |
8 Bedre er lidet med Retfærd end megen Vinding med Uret.
| טוב-מעט בצדקה-- מרב תבואות בלא משפט |
9 Menneskets Hjerte udtænker hans Vej, men HERREN styrer hans Fjed.
| לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו |
10 Der er Gudsdom paa Kongens Læber, ej fejler hans Mund, naar han dømmer.
| קסם על-שפתי-מלך במשפט לא ימעל-פיו |
11 Ret Bismer og Vægtskaal er HERRENS, hans Værk er alle Posens Lodder.
| פלס ומאזני משפט--ליהוה מעשהו כל-אבני-כיס |
12 Gudløs Færd er Konger en Gru, thi ved Retfærd grundfæstes Tronen.
| תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא |
13 Retfærdige Læber har Kongens Yndest, han elsker den, der taler oprigtigt.
| רצון מלכים שפתי-צדק ודבר ישרים יאהב |
14 Kongens Vrede er Dødens Bud, Vismand evner at mildne den.
| חמת-מלך מלאכי-מות ואיש חכם יכפרנה |
15 I Kongens Aasyns Lys er der Liv, som Vaarregnens Sky er hans Yndest.
| באור-פני-מלך חיים ורצונו כעב מלקוש |
16 At vinde Visdom er bedre end Guld, at vinde Indsigt mere end Sølv.
| קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף |
17 De retsindiges Vej er at vige fra ondt; den vogter sit Liv, som agter paa sin Vej.
| מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו |
18 Hovmod gaar forud for Fald, Overmod forud for Snublen.
| לפני-שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח |
19 Hellere sagtmodig med ydmyge end dele Bytte med stolte.
| טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים) מחלק שלל את-גאים |
20 Vel gaar det den, der mærker sig Ordet; lykkelig den, der stoler paa HERREN.
| משכיל על-דבר ימצא-טוב ובוטח ביהוה אשריו |
21 Den vise kaldes forstandig, Læbernes Sødme øger Viden.
| לחכם-לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח |
22 Kløgt er sin Mand en Livsens Kilde, Daarskab er Daarers Tugt.
| מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת |
23 Den vises Hjerte giver Munden Kløgt, paa Læberne lægger det øget Viden.
| לב חכם ישכיל פיהו ועל-שפתיו יסיף לקח |
24 Hulde Ord er som flydende Honning, søde for Sjælen og sunde for Legemet.
| צוף-דבש אמרי-נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם |
25 Mangen Vej synes Manden ret, og saa er dens Ende dog Dødens Veje.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות |
26 En Arbejders Hunger arbejder for ham, thi Mundens Krav driver paa ham.
| נפש עמל עמלה לו כי-אכף עליו פיהו |
27 En Nidding graver Ulykkesgrave, det er, som brændte der Ild paa hans Læber.
| איש בליעל כרה רעה ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת |
28 Rænkefuld Mand sætter Splid; den, der bagtaler, skiller Venner.
| איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף |
29 Voldsmand lokker sin Næste og fører ham en Vej, der ikke er god.
| איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא-טוב |
30 Den, der stirrer, har Rænker for; knibes Læberne sammen, har man fuldbyrdet ondt.
| עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה |
31 Graa Haar er en dejlig Krone, den vindes paa Retfærds Vej.
| עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא |
32 Større end Helt er sindig Mand, større at styre sit Sind end at tage en Stad.
| טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר |
33 I Brystfolden rystes Loddet, det falder, som HERREN vil.
| בחיק יוטל את-הגורל ומיהוה כל-משפטו |
