Ordsprogene 15
1 Mildt svar stiller Vrede, saarende Ord vækker Nag.
| מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃ |
2 Vises Tunge drypper af Kundskab, Daarskab strømmer fra Taabers Mund.
| לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃ |
3 Alle Vegne er HERRENS Øjne, de udspejder onde og gode.
| בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃ |
4 Et Livets Træ er Tungens Mildhed, dens Falskhed giver Hjertesaar.
| מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃ |
5 Daare lader haant om sin Faders Tugt, klog er den, som tager Vare paa Revselse.
| אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃ |
6 Den retfærdiges Hus har megen Velstand, den gudløses Høst lægges øde.
| בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃ |
7 Vises Læber udstrør Kundskab, Taabers Hjerte er ikke ret.
| שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃ |
8 Gudløses Offer er HERREN en Gru, retsindiges Bøn har han Velbehag i.
| זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃ |
9 Den gudløses Færd er HERREN en Gru, han elsker den, der stræber efter Retfærd.
| תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃ |
10 Streng Tugt er for den, der forlader Vejen; den, der hader Revselse, dør.
| מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃ |
| שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃ (Sheol h7585) |
12 Spotteren ynder ikke at revses, til Vismænd gaar han ikke.
| לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃ |
13 Glad Hjerte giver venligt Ansigt, ved Hjertesorg bliver Modet brudt.
| לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃ |
14 Den forstandiges Hjerte søger Kundskab, Taabers Mund lægger Vind paa Daarskab.
| לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃ |
15 Alle den armes Dage er onde, glad Hjerte er stadigt Gæstebud.
| כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃ |
16 Bedre lidet med HERRENS Frygt end store Skatte med Uro.
| טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃ |
17 Bedre en Ret Grønt med Kærlighed end fedet Okse og Had derhos.
| טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו׃ |
18 Vredladen Mand vækker Splid, sindig Mand stiller Trætte.
| איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃ |
19 Den lades Vej er spærret af Tjørn, de flittiges Sti er banet.
| דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃ |
20 Viis Søn glæder sin Fader, Taabe til Menneske foragter sin Moder.
| בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃ |
21 Daarskab er Glæde for Mand uden Vid, Mand med Indsigt gaar lige frem.
| אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃ |
22 Er der ikke holdt Raad, saa mislykkes Planer, de lykkes, naar mange raadslaar.
| הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃ |
23 Mand er glad, naar hans Mund kan svare, hvor godt er et Ord i rette Tid.
| שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃ |
| ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃ (Sheol h7585) |
25 Hovmodiges Hus river HERREN bort, han fastsætter Enkens Skel.
| בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה׃ |
26 Onde Tanker er HERREN en Gru, men hulde Ord er rene.
| תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃ |
27 Den øder sit Hus, hvem Vinding er alt; men leve skal den, der hader Gave.
| עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃ |
28 Den retfærdiges Hjerte tænker, før det svarer, gudløses Mund lader ondt strømme ud.
| לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃ |
29 HERREN er gudløse fjern, men hører retfærdiges Bøn.
| רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃ |
30 Milde Øjne fryder Hjertet, godt Bud giver Marv i Benene.
| מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃ |
31 Øret, der lytter til Livsens Revselse, vil gerne dvæle iblandt de vise.
| אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ |
32 Hvo Tugt forsmaar, lader haant om sin Sjæl, men Vid fanger den, der lytter til Revselse.
| פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃ |
33 HERRENS Frygt er Tugt til Visdom, Ydmyghed først og siden Ære.
| יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃ |
