Ordsprogene 12
1 At elske Tugt er at elske Kundskab, at hade Revselse er dumt.
| אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ |
2 Den gode vinder Yndest hos HERREN, den rænkefulde dømmer han skyldig.
| טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ |
3 Ingen staar fast ved Gudløshed, men retfærdiges Rod skal aldrig rokkes.
| לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃ |
4 En duelig Kvinde er sin Ægtemands Krone, en daarlig er som Edder i hans Ben.
| אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ |
5 Retfærdiges Tanker er Ret, gudløses Opspind er Svig.
| מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ |
6 Gudløses Ord er paa Lur efter Blod, retsindiges Mund skal bringe dem Frelse.
| דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃ |
7 Gudløse styrtes og er ikke mer, retfærdiges Hus staar fast.
| הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ |
8 For sin Klogskab prises en Mand, til Spot bliver den, hvis Vid er vrangt.
| לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃ |
9 Hellere overses, naar man holder Træl, end optræde stort, naar man mangler Brød.
| טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃ |
10 Den retfærdige føler med sit Kvæg, gudløses Hjerte er grumt.
| יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ |
11 Den mættes med Brød, som dyrker sin Jord, uden Vid er den, der jager efter Tomhed.
| עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃ |
12 De ondes Fæstning jævnes med Jorden, de retfærdiges Rod holder Stand.
| חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ |
13 I Læbernes Brøde hildes den onde, den retfærdige undslipper Nøden.
| בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ |
14 Af sin Munds Frugt mættes en Mand med godt, et Menneske faar, som hans Hænder har øvet.
| מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃ |
15 Daarens Færd behager ham selv, den vise hører paa Raad.
| דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ |
16 En Daare giver straks sin Krænkelse Luft, den kloge spottes og lader som intet.
| אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ |
17 Den sanddru fremfører, hvad der er ret, det falske Vidne kommer med Svig.
| יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ |
18 Mangens Snak er som Sværdhug, de vises Tunge læger.
| יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ |
19 Sanddru Læbe bestaar for evigt, Løgnetunge et Øjeblik.
| שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃ |
20 De, som smeder ondt, har Svig i Hjertet; de, der stifter Fred, har Glæde.
| מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ |
21 Den retfærdige times der intet ondt, gudløse oplever Vanheld paa Vanheld.
| לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃ |
22 Løgnelæber er HERREN en Gru, de ærlige har hans Velbehag.
| תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃ |
23 Den kloge dølger sin Kundskab, Taabers Hjerte udraaber Daarskab.
| אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ |
24 De flittiges Haand skal raade, den lade tvinges til Hoveriarbejde.
| יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ |
25 Hjertesorg bøjer til Jorden, et venligt Ord gør glad.
| דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ |
26 Den retfærdige vælger sin Græsgang, gudløses Vej vildleder dem selv.
| יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ |
27 Ladhed opskræmmer intet Vildt, men kosteligt Gods faar den flittige tildelt.
| לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃ |
28 Paa Retfærds Sti er der Liv, til Døden fører den onde Vej.
| בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃ |
