Ordsprogene 11

1 Falske Vægtskaale er HERREN en Gru, fuldvægtigt Lod er efter hans Sind.

מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנֽוֹ׃

2 Kommer Hovmod, kommer og Skændsel, men med ydmyge følger der Visdom.

בָּֽא־זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְֽאֶת־צְנוּעִים חָכְמָֽה׃

3 Retsindiges Uskyld leder dem trygt, troløses falskhed lægger dem øde.

תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם יְשָׁדֵּֽם׃

4 Ej hjælper Rigdom paa Vredens Dag, men Retfærd redder fra Døden.

לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃

5 Den lydefris Retfærd jævner hans Vej, for sin Gudløshed falder den gudløse.

צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָֽׁע׃

6 Retsindiges Retfærd bringer dem Frelse, troløse fanges i egen Attraa.

צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵֽדוּ׃

7 Ved Døden brister den gudløses Haab, Daarers Forventning brister.

בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָֽדָה׃

8 Den retfærdige fries af Trængsel, den gudløse kommer i hans Sted.

צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּֽיו׃

9 Med sin Mund lægger vanhellig Næsten øde, retfærdige fries ved Kundskab.

בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵֽצוּ׃

10 Ved retfærdiges Lykke jubler en By, der er Fryd ved gudløses Undergang.

בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּֽה׃

11 Ved retsindiges Velsignelse rejser en By sig, den styrtes i Grus ved gudløses Mund.

בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵֽס׃

12 Mand uden Vid ser ned paa sin Næste, hvo, som har Indsigt, tier.

בָּז־לְרֵעֵהוּ חֲסַר־לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִֽישׁ׃

13 Bagtaleren røber, hvad ham er betroet, den paalidelige skjuler Sagen.

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד וְנֶאֱמַן־רוּחַ מְכַסֶּה דָבָֽר׃

14 Uden Styre staar et Folk for Fald, vel staar det til, hvor mange giver Raad.

בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל־עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ׃

15 Den gaar det ilde, som borger for andre, tryg er den, der hader Haandslag.

רַע־יֵרוֹעַ כִּי־עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵֽחַ׃

16 Yndefuld Kvinde vinder Manden Ære; hader hun Retsind, volder hun Skændsel. De lade maa savne Gods, flittige vinder sig Rigdom.

אֵֽשֶׁת־חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃

17 Kærlig Mand gør vel mod sin Sjæl, den grumme er haard ved sit eget Kød.

גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִֽי׃

18 Den gudløse skaber kun skuffende Vinding, hvo Retfærd saar, faar virkelig Løn.

רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת־שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶֽת׃

19 At hige efter Retfærd er Liv, at jage efter ondt er Død.

כֵּן־צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתֽוֹ׃

20 De svigefulde er HERREN en Gru, hans Velbehag ejer, hvo lydefrit vandrer.

תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי־לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָֽרֶךְ׃

21 Visselig undgaar den onde ej Straf, de retfærdiges Æt gaar fri.

יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָֽט׃

22 Som Guldring i Svinetryne er fager Kvinde, der ikke kan skønne.

נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָֽעַם׃

23 Retfærdiges Ønske bliver kun til Lykke, gudløse har kun Vrede i Vente.

תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ־טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָֽה׃

24 En strør om sig og gør dog Fremgang, en anden nægter sig alt og mangler.

יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃

25 Gavmild Sjæl bliver mæt; hvo andre kvæger, kvæges og selv.

נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם־הוּא יוֹרֶֽא׃

26 Hvo Kornet gemmer, ham bander Folket, Velsignelse kommer over den, som sælger.

מֹנֵֽעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּֽיר׃

27 Hvo der jager efter godt, han søger efter Yndest, hvo der higer efter ondt, ham kommer det over.

שֹׁחֵֽר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶֽנּוּ׃

28 Hvo der stoler paa sin Rigdom, falder, retfærdige grønnes som Løv.

בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָֽחוּ׃

29 Den, der øder sit Hus, høster Vind, Daare bliver Vismands Træl.

עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל־רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם־לֵֽב׃

30 Retfærds Frugt er et Livets Træ, Vismand indfanger Sjæle.

פְּֽרִי־צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָֽם׃

31 En retfærdig reddes med Nød og næppe, endsige en gudløs, en, der synder.

הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּֽי־רָשָׁע וְחוֹטֵֽא׃