Jonas 2
1 Da bad Jonas i Fiskens Bug til HERREN sin Gud
| ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃ |
2 og sagde: Jeg raabte i Nøden til HERREN, og han svarede mig; jeg skreg fra Dødsrigets Skød, og du hørte min Røst. (Sheol h7585)
| ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃ (Sheol h7585) |
3 Du kasted mig i Dybet midt i Havet, Strømmen omgav mig; alle dine Brændinger og Bølger skyllede over mig.
| ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃ |
4 Jeg tænkte: »Bort er jeg stødt fra dine Øjne, aldrig mer skal jeg skue dit hellige Tempel.«
| ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃ |
5 Vandene trued min Sjæl, Dybet omgav mig, Tang var viklet om mit Hoved; til Bjergenes Rødder
| אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃ |
6 steg jeg ned, til Jordens Slaaer, de evige Grundvolde; da drog du mit Liv op af Graven, HERRE min Gud.
| לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃ |
7 Da min Sjæl vansmægtede i mig, kom jeg HERREN i Hu, og min Bøn steg op til dig i dit hellige Tempel.
| בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃ |
8 De, der dyrker det tomme Gøgl, lader Gudsfrygt fare;
| משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃ |
9 men jeg vil bringe dig Ofre med Lovsangs Toner og indfri de Løfter, jeg gav. Hos HERREN er Frelse.
| ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ |
10 Saa talede HERREN til Fisken, og den spyede Jonas ud paa det tørre Land.
| ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃ |
