Johannes 8
1 [Men Jesus gik til Oliebjerget.
| ישוע הלך להר הזיתים, |
2 Og aarle om Morgenen kom han igen i Helligdommen, og hele Folket kom til ham; og han satte sig og lærte dem.
| אולם למחרת בבוקר חזר לבית־המקדש. עד מהרה התאספו סביבו אנשים רבים והוא החל ללמד אותם. |
3 Men de skriftkloge og Farisæerne føre en Kvinde til ham, greben i Hor, og stille hende frem i Midten.
| בעודו מלמד הביאו אליו הסופרים והפרושים אישה שנתפסה במעשה ניאוף, והעמידו אותה לפני הקהל. |
4 Og de sige til ham: „Mester! denne Kvinde er greben i Hor paa fersk Gerning.
| ”רבי, אישה זאת נתפסה במעשה ניאוף, “אמרו, |
5 Men Moses bød os i Loven, at saadanne skulle stenes; hvad siger nu du?”
| ”ותורת משה מצווה עלינו לרגום באבנים נשים כאלה. מה דעתך?“ |
6 Men dette sagde de for at friste ham, for at de kunde have noget at anklage ham for. Men Jesus bøjede sig ned og skrev med Fingeren paa Jorden.
| הם רצו לנסות את ישוע, שכן חיפשו סיבה להכשיל ולהרשיע אותו. אולם ישוע התכופף וצייר באצבעו על הקרקע. |
7 Men da de bleve ved at spørge ham, rettede han sig op og sagde til dem: „Den iblandt eder, som er uden Synd, kaste først Stenen paa hende!”
| כשהאיצו בו הסופרים והפרושים להשיב לשאלתם, הזדקף ישוע ואמר:”מי שלא חטא מעולם ישליך בה את האבן הראשונה!“ |
8 Og han bøjede sig atter ned og skrev paa Jorden.
| הוא התכופף שוב והמשיך לצייר באצבעו על הקרקע. |
9 Men da de hørte det, gik de bort, den ene efter den anden, fra de ældste til de yngste, og Jesus blev alene tilbage med Kvinden, som stod der i Midten.
| כל השומעים נמלאו בושה, ובזה אחר זה עזבו את המקום, מזקן עד צעיר, וישוע נותר לבדו עם האישה. |
10 Men da Jesus rettede sig op og ingen saa uden Kvinden, sagde han til hende: „Kvinde! hvor ere de henne? Var der ingen, som fordømte dig?”
| ישוע נשא את ראשו וראה שנותר לבדו עם האישה.”היכן מאשימיך? האם הרשיע אותך מישהו?“שאל אותה. |
11 Men hun sagde: „Herre! ingen.” Da sagde Jesus: „Heller ikke jeg fordømmer dig; gaa bort, og synd ikke mere!”]
| ”לא אדוני“, השיבה האישה.”אם כן גם אני לא ארשיע אותך. לכי לשלום ואל תחטאי יותר.“ |
12 Jesus talte da atter til dem og sagde: „Jeg er Verdens Lys; den, som følger mig, skal ikke vandre i Mørket, men have Livets Lys.”
| ישוע דיבר שוב אל העם:”אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים“. |
13 Da sagde Farisæerne til ham: „Du vidner om dig selv; dit Vidnesbyrd er ikke sandt.”
| ”אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!“קראו לעברו הפרושים. |
14 Jesus svarede og sagde til dem: „Om jeg end vidner om mig selv, er mit Vidnesbyrd sandt; thi jeg ved, hvorfra jeg kom, og hvor jeg gaar hen; men I vide ikke, hvorfra jeg kommer, og hvor jeg gaar hen.
| ”אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך. |
15 I dømme efter Kødet; jeg dømmer ingen.
| אתם שופטים אותי לפי קנה־המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה. |
16 Men om jeg ogsaa dømmer, er min Dom sand; thi det er ikke mig alene, men mig og Faderen, han, som sendte mig.
| אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי. |
17 Men ogsaa i eders Lov er der skrevet, at to Menneskers Vidnesbyrd er sandt.
| התורה אומרת כי על־פי שני עדים יקום דבר, לא כן? |
18 Jeg er den, der vidner om mig selv, og Faderen, som sendte mig, vidner om mig.”
| ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני.“ |
19 Derfor sagde de til ham: „Hvor er din Fader?” Jesus svarede: „I kende hverken mig eller min Fader; dersom I kendte mig, kendte I ogsaa min Fader.”
| ”היכן אביך?“שאלו אותו.”אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי.“ |
20 Disse Ord talte Jesus ved Tempelblokken, da han lærte i Helligdommen; og ingen greb ham, fordi hans Time endnu ikke var kommen.
| ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית־המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד. |
21 Da sagde han atter til dem: „Jeg gaar bort, og I skulle lede efter mig, og I skulle dø i eders Synd; hvor jeg gaar hen, kunne I ikke komme.”
| ”אני הולך מכאן“, המשיך ישוע.”אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם. אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך.“ |
22 Da sagde Jøderne: „Mon han vil slaa sig selv ihjel, siden han siger: Hvor jeg gaar hen, kunne I ikke komme?”
| ”האם הוא עומד להתאבד?“תמהו היהודים.”למה הוא מתכוון באמרו:’אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך‘?“ |
23 Og han sagde til dem: „I ere nedenfra, jeg er ovenfra; I ere af denne Verden, jeg er ikke af denne Verden.
| ישוע הסביר להם:”מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה. |
24 Derfor har jeg sagt eder, at I skulle dø i eders Synder; thi dersom I ikke tro, at det er mig, skulle I dø i eders Synder.”
| משום כך אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם.“ |
25 De sagde da til ham: „Hvem er du?” Og Jesus sagde til dem: „Just det, som jeg siger eder.
| ”מי אתה?“שאלו.”אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן“, השיב ישוע. |
26 Jeg har meget at tale og dømme om eder; men den, som sendte mig, er sanddru, og hvad jeg har hørt af ham, det taler jeg til Verden.”
| ”יש לי הרבה דברים לומר עליכם, לשפוט ולהרשיע אתכם, אך איני עושה זאת. אני מוסר לכם אך ורק מה שנאמר לי על־ידי שולחי, שהוא האמת.“ |
27 De forstode ikke, at han talte til dem om Faderen.
| והם עדיין לא הבינו שהוא התכוון לאלוהים. |
28 Da sagde Jesus til dem: „Naar I faa ophøjet Menneskesønnen, da skulle I kende, at det er mig, og at jeg gør intet af mig selv; men som min Fader har lært mig, saaledes taler jeg.
| ישוע המשיך:”כאשר תרימו את בן־האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח ושאיני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אני מספר לכם מה שלימד אותי אבי. |
29 Og han, som sendte mig, er med mig; han har ikke ladet mig alene, fordi jeg gør altid det, som er ham til Behag.”
| שולחי תמיד איתי; הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו.“ |
30 Da han talte dette, troede mange paa ham.
| כשדיבר ישוע דברים אלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח. |
31 Jesus sagde da til de Jøder, som vare komne til Tro paa ham: „Dersom I blive i mit Ord, ere I sandelig mine Disciple,
| על כן הוא אמר להם:”אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת. |
32 og I skulle erkende Sandheden, og Sandheden skal frigøre eder.”
| אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!“ |
33 De svarede ham: „Vi ere Abrahams Sæd og have aldrig været nogens Trælle; hvorledes siger du da: I skulle vorde frie?”
| ”זרע אברהם אנחנו, “קראו היהודים לעומתו,”ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני־חורין?“ |
34 Jesus svarede dem: „Sandelig, sandelig, siger jeg eder, hver den, som gør Synden, er Syndens Træl.
| ”אני אומר לכם במלוא האמת, “ענה ישוע,”כל מי שחוטא הוא עבד לחטא, |
| ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. (aiōn g165) |
36 Dersom da Sønnen faar frigjort eder, skulle I være virkelig frie.
| לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת! |
37 Jeg ved, at I ere Abrahams Sæd; men I søge at slaa mig ihjel, fordi min Tale ikke finder Rum hos eder.
| אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי. |
38 Jeg taler det, som jeg har set hos min Fader; saa gøre ogsaa I det, som I have hørt af eders Fader.”
| אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם.“ |
39 De svarede og sagde til ham: „Vor Fader er Abraham.” Jesus sagde til dem: „Dersom I vare Abrahams Børn, gjorde I Abrahams Gerninger.
| ”אברהם הוא אבינו!“השיבו היהודים. אולם ישוע השיב:”אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו. |
40 Men nu søge I at slaa mig ihjel, et Menneske, der har sagt eder Sandheden, som jeg har hørt af Gud; dette gjorde Abraham ikke.
| אולם עתה מבקשים אתם להרוג אותי על שסיפרתי לכם את האמת אשר שמעתי מאלוהים. אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה! |
41 I gøre eders Faders Gerninger.” De sagde da til ham: „Vi ere ikke avlede i Hor; vi have een Fader, Gud.”
| ואילו אתם עושים את מעשי אביכם האמתי.“”אין אנו ממזרים! יש לנו אב אחד – האלוהים!“טענו. |
42 Jesus sagde til dem: „Dersom Gud var eders Fader, da elskede I mig; thi jeg er udgaaet og kommen fra Gud; thi jeg er heller ikke kommen af mig selv, men han har udsendt mig.
| אולם ישוע המשיך:”אילו אלוהים היה באמת אביכם, אזי הייתם אוהבים אותי, שהרי באתי אליכם מאת האלוהים. לא באתי על דעת עצמי – אלוהים שלח אותי. |
43 Hvorfor forstaa I ikke min Tale? fordi I ikke kunne høre mit Ord.
| האם אתם יודעים מדוע אינכם מבינים את דברי? מפני שאינכם מסוגלים להקשיב לי. |
44 I ere af den Fader Djævelen, og eders Faders Begæringer ville I gøre. Han var en Manddraber fra Begyndelsen af, og han staar ikke i Sandheden; thi Sandhed er ikke i ham. Naar han taler Løgn, taler han af sit eget; thi han er en Løgner og Løgnens Fader.
| השטן הוא אביכם, ואתם רוצים לעשות את חפצו! הוא היה רוצח ונשאר רוצח; הוא שונא את האמת, כי אין בו שמץ של אמת; כל דבריו הם שקר בכוונה תחילה, שהרי הוא מלך השקרים. |
45 Men mig tro I ikke, fordi jeg siger Sandheden.
| אינכם מאמינים לי משום שאני אומר את האמת. |
46 Hvem af eder kan overbevise mig om nogen Synd? Siger jeg Sandhed, hvorfor tro I mig da ikke?
| האם יכול מישהו מכם להוכיח אותי על איזשהו עוון? ואם אני אומר את האמת, מדוע אינכם מאמינים לי? |
47 Den, som er af Gud, hører Guds Ord; derfor høre I ikke, fordi I ere ikke af Gud.”
| ילדי האלוהים מקשיבים בשמחה לקול אביהם, אולם אתם אינכם מקשיבים, כי אינכם ילדי האלוהים!“ |
48 Jøderne svarede og sagde til ham: „Sige vi ikke med Rette, at du er en Samaritan og er besat?”
| ”בצדק קראנו לך שומרוני!“קראו בחזרה בחימה.”שד נכנס בך!“ |
49 Jesus svarede: „Jeg er ikke besat, men jeg ærer min Fader, og I vanære mig.
| ”לא נכנס בי שד“, ענה ישוע.”אתם לועגים ובזים לי רק מפני שאני מכבד את אבי. |
50 Men jeg søger ikke min Ære; der er den, som søger den og dømmer.
| איני מבקש כבוד לעצמי, אולם אלוהים אבי דורש זאת למעני, והוא ישפוט את מי שאינו מאמין בי. |
51 Sandelig, sandelig, siger jeg eder, dersom nogen holder mit Ord, skal han i al Evighed ikke se Døden.” (aiōn g165)
| אני אומר לכם ברצינות ובכנות: מי שישמע בקולי לא ימות לעולם!“ (aiōn g165) |
52 Jøderne sagde til ham: „Nu vide vi, at du er besat; Abraham døde og Profeterne, og du siger: Dersom nogen holder mit Ord, han skal i al Evighed ikke smage Døden. (aiōn g165)
| ”עכשיו אנחנו בטוחים שנכנס בך שד“, אמרו לו.”אפילו אברהם והנביאים מתו, ואילו אתה טוען שכל השומע בקולך לא ימות לעולם? (aiōn g165) |
53 Mon du er større end vor Fader Abraham, som jo døde? ogsaa Profeterne døde; hvem gør du dig selv til?”
| האם אתה גדול וחזק מאברהם אבינו או מהנביאים? למי אתה חושב את עצמך?“ |
54 Jesus svarede: „Dersom jeg ærer mig selv, er min Ære intet; det er min Fader, som ærer mig, han, om hvem I sige, at han er eders Gud.
| ”אם אני מכבד את עצמי, אין לכך כל ערך“, אמר ישוע.”אולם אבי מכבד אותי – כן, האב אשר אתם קוראים לו אלוהיכם |
55 Og I have ikke kendt ham, men jeg kender ham. Og dersom jeg siger: „Jeg kender ham ikke,” da bliver jeg en Løgner ligesom I; men jeg kender ham og holder hans Ord.
| למרות אינכם מכירים אותו. אולם אני מכיר אותו, ואם אכחיש זאת אהיה לשקרן כמוכם. אני באמת מכיר אותו ושומע בקולו. |
56 Abraham, eders Fader, frydede sig til at se min Dag, og han saa den og glædede sig.”
| אברהם אביכם שש לראות את יום בואי; הוא ראה אותו ושמח.“ |
57 Da sagde Jøderne til ham: „Du er endnu ikke halvtredsindstyve Aar gammel, og du har set Abraham?”
| ”איך יכולת לראות את אברהם?“שאלו היהודים בחוסר אמון.”לא מלאו לך עדיין חמישים שנה אפילו!“ |
58 Jesus sagde til dem: „Sandelig, sandelig, siger jeg eder, førend Abraham blev til, har jeg været.”
| ”אמן אומר אני לכם, עוד לפני שאברהם נולד, אני הוא!“השיב ישוע. |
59 Saa toge de Stene for at kaste paa ham; men Jesus skjulte sig og gik ud af Helligdommen.
| דבריו עוררו את חמתם, והם החלו להשליך עליו אבנים. אולם ישוע נעלם מעיניהם, עבר על פניהם ויצא מהמקדש. |
