Job 8
1 Saa tog Sjuhiten Bildad til Orde og sagde:
| ויען בלדד השוחי ויאמר׃ |
2 Hvor længe taler du saa, hvor længe skal Mundens Uvejr rase?
| עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃ |
3 Mon Gud vel bøjer Retten, bøjer den Almægtige Retfærd?
| האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃ |
4 Har dine Sønner syndet imod ham, og gav han dem deres Brøde i Vold,
| אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃ |
5 saa søg du nu hen til Gud og bed hans Almagt om Naade!
| אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃ |
6 Saafremt du er ren og oprigtig, ja, da vil han vaage over dig, genrejse din Retfærds Bolig;
| אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃ |
7 din fordums Lykke vil synes ringe, saare stor skal din Fremtid blive.
| והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃ |
8 Thi spørg dog den henfarne Slægt, læg Mærke til Fædrenes Granskning!
| כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃ |
9 Vi er fra i Gaar, og intet ved vi, en Skygge er vore Dage paa Jord.
| כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃ |
10 Mon ej de kan lære dig, sige dig det og give dig Svar af Hjertet:
| הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃ |
11 Vokser der Siv, hvor der ikke er Sump, gror Nilgræs frem, hvor der ikke er Vand?
| היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃ |
12 Endnu i Grøde, uden at høstes, visner det før alt andet Græs.
| עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃ |
13 Saa gaar det enhver, der glemmer Gud, en vanhelligs Haab slaar fejl:
| כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃ |
14 som Sommerspind er hans Tilflugt, hans Tillid er Spindelvæv;
| אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃ |
15 han støtter sig til sit Hus, det falder, han klynger sig til det, ej staar det fast.
| ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃ |
16 I Solskinnet vokser han frodigt, hans Ranker breder sig Haven over,
| רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃ |
17 i Stendynger fletter hans Rødder sig ind, han hager sig fast mellem Sten;
| על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃ |
18 men rives han bort fra sit Sted, fornægter det ham: »Jeg har ikke set dig!«
| אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃ |
19 Se, det er Glæden, han har af sin Vej, og af Jorden fremspirer en anden!
| הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃ |
20 Se, Gud agter ej den uskyldige ringe, han holder ej fast ved de ondes Haand.
| הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃ |
21 End skal han fylde din Mund med Latter og dine Læber med Jubel;
| עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃ |
22 dine Avindsmænd skal klædes i Skam og gudløses Telt ej findes mer!
| שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃ |
