Job 41
1 Kan du trække Krokodillen op med Krog og binde dens Tunge med Snøre?
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ |
2 Kan du mon stikke et Siv i dens Snude, bore en Krog igennem dens Kæber?
| התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ |
3 Mon den vil trygle dig længe og give dig gode Ord?
| הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ |
4 Mon den vil indgaa en Pagt med dig, saa du faar den til Træl for evigt?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ |
5 Han du mon lege med den som en Fugl og tøjre den for dine Pigebørn?
| התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ |
6 Falbyder Fiskerlauget den og stykker den ud mellem Sælgerne?
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ |
7 Mon du kan spække dens Hud med Kroge og med Harpuner dens Hoved?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ |
8 Læg dog engang din Haand paa den! Du vil huske den Kamp og gør det ej mer.
| שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ |
9 Det Haab vilde blive til Skamme, alene ved Synet laa du der.
| הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ |
10 Ingen drister sig til at tirre den, hvem holder Stand imod den?
| לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ |
11 Hvem møder den og slipper fra det hvem under hele Himlen?
| מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ |
12 Jeg tier ej om dens Lemmer, hvor stærk den er, hvor smukt den er skabt.
| לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ |
13 Hvem har trukket dens Klædning af, trængt ind i dens dobbelte Panser?
| מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ |
14 Hvem har aabnet dens Ansigts Døre? Rundt om dens Tænder er Rædsel.
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ |
15 Dens Ryg er Reder af Skjolde, dens Bryst er et Segl af Sten;
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ |
16 de sidder tæt ved hverandre, Luft kommer ikke ind derimellem;
| אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ |
17 de hænger fast ved hverandre, uadskilleligt griber de ind i hverandre.
| איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ |
18 Dens Nysen fremkalder straalende Lys, som Morgenrødens Øjenlaag er dens Øjne.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ |
19 Ud af dens Gab farer Fakler, Ildgnister spruder der frem.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ |
20 Em staar ud af dens Næsebor som af en ophedet, kogende Kedel.
| מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ |
21 Dens Aande tænder som glødende Kul, Luer staar ud af dens Gab.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ |
22 Styrken bor paa dens Hals, og Angsten hopper foran den.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ |
23 Tæt sidder Kødets Knuder, som støbt til Kroppen; de rokkes ikke;
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ |
24 fast som Sten er dens Hjerte støbt, fast som den nederste Møllesten.
| לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ |
25 Naar den rejser sig, gyser Helte, fra Sans og Samling gaar de af Skræk.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ |
26 Angriberens Sværd holder ikke Stand, ej Kastevaaben, Spyd eller Pil.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ |
27 Jern regner den kun for Halm og Kobber for trøsket Træ;
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ |
28 Buens Søn slaar den ikke paa Flugt, Slyngens Sten bliver Straa for den,
| לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ |
29 Stridskøllen regnes for Rør, den ler ad det svirrende Spyd.
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ |
30 Paa Bugen er der skarpe Rande, dens Spor i Dyndet er som Tærskeslædens;
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ |
31 Dybet faar den i Kog som en Gryde, en Salvekedel gør den af Floden;
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ |
32 bag den er der en lysende Sti, Dybet synes som Sølverhaar.
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ |
33 Dens Lige findes ikke paa Jord, den er skabt til ikke at frygte.
| אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ |
34 Alt, hvad højt er, ræddes for den, den er Konge over alle stolte Dyr.
| את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ |
