< Job 38 >

1 Saa svarede HERREN Job ud fra Stormvejret og sagde:
ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃
2 Hvem fordunkler mit Raad med Ord, som er uden Mening?
מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃
3 Omgjord som en Mand dine Lænder, jeg vil spørge, og du skal lære mig!
אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃
4 Hvor var du, da jeg grundede Jorden? Sig frem, om du har nogen Indsigt!
איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃
5 Hvem bestemte dens Maal — du kender det jo — hvem spændte Maalesnor ud derover?
מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃
6 Hvorpaa blev dens Støtter sænket, hvem lagde dens Hjørnesten,
על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃
7 mens Morgenstjernerne jubled til Hobe, og alle Gudssønner raabte af Glæde?
ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃
8 Hvem stængte for Havet med Porte, dengang det brusende udgik af Moders Skød,
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃
9 dengang jeg gav det Skyen til Klædning og Taagemulm til Svøb,
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃
10 dengang jeg brød det en Grænse og indsatte Portslaa og Døre
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃
11 og sagde: »Hertil og ikke længer! Her standse dine stolte Vover!«
ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃
12 Har du nogen Sinde kaldt Morgenen frem, ladet Morgenrøden vide sit Sted,
המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃
13 saa den greb om Jordens Flige og gudløse rystedes bort,
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃
14 saa den dannedes til som Ler under Segl, fik Farve, som var den en Klædning?
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃
15 De gudløses Lys toges fra dem, den løftede Arm blev knust.
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃
16 Har du mon været ved Havets Kilder, har du mon vandret paa Dybets Bund?
הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃
17 Mon Dødens Porte har vist sig for dig, skued du Mulmets Porte?
הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃
18 Saa du ud over Jordens Vidder? Sig frem, om du ved, hvor stor den er!
התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃
19 Hvor er Vejen til Lysets Bolig, og hvor har Mørket mon hjemme,
אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃
20 saa du kunde hente det til dets Rige og bringe det hen paa Vej til dets Bolig?
כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃
21 Du ved det, du blev jo født dengang, dine Dages Tal er jo stort!
ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃
22 Har du været, hvor Sneen gemmes, og skuet, hvor Hagelen vogtes,
הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃
23 den, jeg gemmer til Trængselens Tid, til Kampens og Krigens Dag?
אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃
24 Hvor er Vejen did, hvor Lyset deler sig, hvor Østenvinden spreder sig ud over Jorden?
אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃
25 Hvem aabnede Regnen en Rende og Tordenens Lyn en Vej
מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃
26 for at væde folketomt Land, Ørkenen, hvor ingen bor,
להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
27 for at kvæge Øde og Ødemark og fremkalde Urter i Ørkenen?
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
28 Har Regnen mon en Fader, hvem avlede Duggens Draaber?
היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃
29 Af hvilket Skød kom Isen vel frem, hvem fødte mon Himlens Rim?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃
30 Vandet størkner som Sten, Dybets Flade trækker sig sammen.
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃
31 Knytter du Syvstjernens Baand, kan du løse Orions Lænker?
התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃
32 Lader du Aftenstjernen gaa op i Tide, leder du Bjørnen med Unger?
התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃
33 Kender du Himmelens Love, fastsætter du dens Magt over Jorden?
הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃
34 Kan du løfte Røsten til Sky, saa Vandskyl adlyder dig?
התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃
35 Sender du Lynene ud, saa de gaar, og svarer de dig: »Her er vi!«
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃
36 Hvem lagde Visdom i sorte Skyer, hvem gav Luftsynet Kløgt?
מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃
37 Hvem er saa viis, at han tæller Skyerne, hvem hælder Himmelens Vandsække om,
מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃
38 naar Jorden ligger i Ælte, og Leret klumper sig sammen?
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃
39 Jager du Rov til Løvinden, stiller du Ungløvers Hunger,
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃
40 naar de dukker sig i deres Huler; ligger paa Lur i Krat?
כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃
41 Hvem skaffer Ravnen Æde, naar Ungerne skriger til Gud og flakker om uden Føde?
מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃

< Job 38 >