Job 33
1 Men hør nu Job, paa min Tale og lyt til alle mine Ord!
| ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃ |
2 Se, jeg har aabnet min Mund, min Tunge taler i Ganen;
| הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃ |
3 mine Ord er talt af oprigtigt Hjerte, mine Læber fører lutret Tale.
| ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃ |
4 Guds Aand har skabt mig, den Almægtiges Aande har givet mig Liv.
| רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃ |
5 Svar mig, i Fald du kan, rust dig imod mig, mød frem!
| אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃ |
6 Se, jeg er din Lige for Gud, ogsaa jeg er taget af Ler;
| הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃ |
7 Rædsel for mig skal ikke skræmme dig, min Haand skal ej ligge tyngende paa dig.
| הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃ |
8 Dog, det har du sagt i mit Paahør, jeg hørte saa lydende Ord:
| אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃ |
9 »Jeg er ren og uden Brøde, lydeløs, uden Skyld;
| זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃ |
10 men han søger Paaskud imod mig, regner mig for sin Fjende;
| הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃ |
11 han lægger mine Fødder i Blokken, vogter paa alle mine Veje.«
| ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃ |
12 Se, der har du Uret, det er mit Svar, thi Gud er større end Mennesket.
| הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃ |
13 Hvorfor tvistes du med ham, fordi han ej svarer paa dine Ord?
| מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃ |
14 Thi paa een Maade taler Gud, ja paa to, men man ænser det ikke:
| כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃ |
15 I Drømme, i natligt Syn, naar Dvale falder paa Mennesker, naar de slumrende hviler paa Lejet;
| בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃ |
16 da aabner han Menneskers Øre, gør dem angst med Skræmmebilleder
| אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃ |
17 for at faa Mennesket bort fra Uret og udrydde Hovmod af Manden,
| להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃ |
18 holde hans Sjæl fra Graven, hans Liv fra Vaabendød.
| יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃ |
19 Eller han revses med Smerter paa Lejet, uafbrudt staar der Kamp i hans Ben;
| והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃ |
20 Livet i ham væmmes ved Brød og hans Sjæl ved lækker Mad;
| וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃ |
21 hans Kød svinder hen, saa det ikke ses, hans Knogler, som før ikke saas, bliver blottet;
| יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃ |
22 hans Sjæl kommer Graven nær, hans Liv de dræbende Magter.
| ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃ |
23 Hvis da en Engel er paa hans Side, een blandt de tusind Talsmænd, som varsler Mennesket Tugt,
| אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃ |
24 og den viser ham Naade og siger: »Fri ham fra at synke i Graven, Løsepenge har jeg faaet!«
| ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃ |
25 da svulmer hans Legem af Friskhed, han oplever atter sin Ungdom.
| רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃ |
26 Han beder til Gud, og han er ham naadig, han skuer med Jubel hans Aasyn, fortæller Mennesker om sin Frelse.
| יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃ |
27 Han synger det ud for Folk: »Jeg synded og krænkede Retten og fik dog ej Løn som forskyldt!
| ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃ |
28 Han har friet min Sjæl fra at fare i Grav, mit Liv ser Lyset med Lyst!«
| פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃ |
29 Se, alle disse Ting gør Gud to Gange, ja tre med Mennesket
| הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃ |
30 for at redde hans Sjæl fra Graven, saa han skuer Livets Lys!
| להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃ |
31 Lyt til og hør mig, Job, ti stille, saa jeg kan tale!
| הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃ |
32 Har du noget at sige, saa svar mig, tal, thi gerne gav jeg dig Ret;
| אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃ |
33 hvis ikke, saa høre du paa mig, ti stille, at jeg kan lære dig Visdom!
| אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃ |
