Job 32
1 Da nu hine tre Mænd ikke mere svarede Job, fordi han var retfærdig i sine egne Øjne,
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
2 blussede Vreden op i Buziten Elihu, Barak'els Søn, af Rams Slægt. Paa Job vrededes han, fordi han gjorde sig retfærdigere end Gud,
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
3 og paa hans tre Venner, fordi de ikke fandt noget Svar og dog dømte Job skyldig.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
4 Elihu havde ventet, saa længe de talte med Job, fordi de var ældre end han;
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
5 men da han saa, at de tre Mænd intet havde at svare, blussede hans Vrede op;
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
6 og Buziten Elihu, Barak'els Søn, tog til Orde og sagde: Ung af Dage er jeg, og I er gamle Mænd, derfor holdt jeg mig tilbage, angst for at meddele eder min Viden;
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
7 jeg tænkte: »Lad Alderen tale og Aarenes Mængde kundgøre Visdom!«
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
8 Dog Aanden, den er i Mennesket, og den Almægtiges Aande giver dem Indsigt;
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
9 de gamle er ikke altid de kloge, Oldinge ved ej altid, hvad Ret er;
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
10 derfor siger jeg: Hør mig, lad ogsaa mig komme frem med min Viden!
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
11 Jeg biede paa, at I skulde tale, lyttede efter forstandige Ord, at I skulde finde de rette Ord;
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
12 jeg agtede nøje paa eder; men ingen af eder gendrev Job og gav Svar paa hans Ord.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
13 Sig nu ikke: »Vi stødte paa Visdom, Gud maa fælde ham, ikke et Menneske!«
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
14 Mod mig har han ikke rettet sin Tale, og med eders Ord vil jeg ikke svare ham.
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
15 De blev bange, svarer ej mer, for dem slap Ordene op.
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
16 Skal jeg tøve, fordi de tier og staar der uden at svare et Ord?
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
17 Ogsaa jeg vil svare min Del, ogsaa jeg vil frem med min Viden!
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
18 Thi jeg er fuld af Ord, Aanden i mit Bryst trænger paa;
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
19 som tilbundet Vin er mit Bryst, som nyfyldte Vinsække nær ved at sprænges;
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
20 tale vil jeg for at faa Luft, aabne mine Læber og svare.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
21 Forskel gør jeg ikke og smigrer ikke for nogen;
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
22 thi at smigre bruger jeg ikke, snart rev min Skaber mig ellers bort!
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |
