Job 31
1 Jeg sluttede en Pagt med mit Øje om ikke at se paa en Jomfru;
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ |
2 hvad var ellers min Lod fra Gud hist oppe, den Arv, den Almægtige gav fra det høje?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ |
3 Har ikke den lovløse Vanheld i Vente, Udaadsmændene Modgang?
| הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ |
4 Ser han ej mine Veje og tæller alle mine Skridt?
| הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ |
5 Har jeg holdt til med Løgn, og hasted min Fod til Svig —
| אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ |
6 paa Rettens Vægtskaal veje han mig, saa Gud kan kende min Uskyld —
| ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ |
7 er mit Skridt bøjet af fra Vejen, og har mit Hjerte fulgt mine Øjne, hang noget ved mine Hænder,
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ |
8 da gid jeg maa saa og en anden fortære, og hvad jeg planted, oprykkes med Rode!
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ |
9 Blev jeg en Daare paa Grund af en Kvinde, og har jeg luret ved Næstens Dør,
| אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ |
10 saa dreje min Hustru Kværn for en anden, og andre bøje sig over hende!
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ |
11 Thi sligt var Skændselsdaad, Brøde, der drages for Retten,
| כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ |
12 ja, Ild, der æder til Afgrunden og sætter hele min Høst i Brand!
| כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ |
13 Har jeg ringeagtet min Træls og min Trælkvindes Ret, naar de trættede med mig,
| אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ |
14 hvad skulde jeg da gøre, naar Gud stod op, hvad skulde jeg svare, naar han saa efter?
| ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ |
15 Har ikke min Skaber skabt ham i Moders Skød, har en og samme ej dannet os begge i Moders Liv?
| הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ |
16 Har jeg afslaaet ringes Ønske, ladet Enkens Øjne vansmægte,
| אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ |
17 var jeg ene om at spise mit Brød, har den faderløse ej spist deraf —
| ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ |
18 nej, fra Barnsben fostred jeg ham som en Fader, jeg ledede hende fra min Moders Skød.
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ |
19 Har jeg set en Stakkel blottet for Klæder, en fattig savne et Tæppe —
| אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ |
20 visselig nej, hans Hofter velsigned mig, naar han varmed sig i Uld af mine Lam.
| אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ |
21 Har jeg løftet min Baand mod en faderløs, fordi jeg var vis paa Medhold i Retten,
| אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ |
22 saa falde min Skulder fra Nakken, saa rykkes min Arm af Led!
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ |
23 Thi Guds Rædsel var kommet over mig, og naar han rejste sig, magted jeg intet!
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ |
24 Har jeg slaaet min Lid til Guld, kaldt det rene Guld min Fortrøstning,
| אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ |
25 var det min Glæde, at Rigdommen voksed, og at min Haand fik sanket saa meget,
| אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ |
26 saa jeg, hvorledes Sollyset straaled, eller den herligt skridende Maane,
| אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ |
27 og lod mit Hjerte sig daare i Løn, saa jeg hylded dem med Kys paa min Haand —
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ |
28 ogsaa det var Brøde, der drages for Retten, thi da fornægted jeg Gud hist oppe.
| גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ |
29 Var min Avindsmands Fald min Glæd jubled jeg, naar han ramtes af Vanheld —
| אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ |
30 nej, jeg tillod ikke min Gane at synde, saa jeg bandende kræved hans Sjæl.
| ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ |
31 Har min Husfælle ej maattet sige: »Hvem mættedes ej af Kød fra hans Bord« —
| אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ |
32 nej, den fremmede laa ej ude om Natten, jeg aabned min Dør for Vandringsmænd.
| בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ |
33 Har jeg skjult mine Synder, som Mennesker gør, saa jeg dulgte min Brøde i Brystet
| אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ |
34 af Frygt for den store Hob, af Angst for Stamfrænders Ringeagt, saa jeg blev inden Døre i Stilhed! —
| כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ |
35 Ak, var der dog en, der hørte paa mig! Her er mit Bomærke — lad den Almægtige svare! Havde jeg blot min Modparts Indlæg!
| מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ |
36 Sandelig, tog jeg det paa min Skulder, kransed mit Hoved dermed som en Krone,
| אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ |
37 svared ham for hvert eneste Skridt og mødte ham som en Fyrste.
| מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ |
38 Har min Mark maattet skrige over mig og alle Furerne græde,
| אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ |
39 har jeg tæret dens Kraft uden Vederlag, udslukt dens Ejeres Liv,
| אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ |
40 saa gro der Tjørn for Hvede og Ukrudt i Stedet for Byg! Her ender Jobs Ord.
| תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ |
