Job 17
1 Brudt er min Aand, mine Dage slukt, og Gravene venter mig;
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ |
2 visselig, Spot er min Del, og bittert er, hvad mit Øje maa skue.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ |
3 Stil Sikkerhed for mig hos dig! Hvem anden giver mig Haandslag?
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ |
4 Thi du lukked deres Hjerte for Indsigt, derfor vil du ikke ophøje dem;
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ |
5 den, der forraader Venner til Plyndring, hans Sønners Øjne hentæres.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ |
6 Til Mundheld har du gjort mig for Folk, jeg er blevet et Jærtegn for dem;
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ |
7 mit Øje er sløvet af Kvide, som Skygger er mine Lemmer til Hobe;
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ |
8 retsindige stivner af Rædsel ved sligt, over vanhellig harmes den skyldfri,
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ |
9 men den retfærdige holder sin Vej, en renhaandet vokser i Kraft.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ |
10 Men I, mød kun alle frem igen, en Vismand finder jeg ikke iblandt jer!
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ |
11 Mine Dage stunder mod Døden, brudt er mit Hjertes Ønsker;
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ |
12 Natten gør jeg til Dag, Lyset for mig er Mørke;
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ |
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) |
14 Graven kalder jeg Fader, Forraadnelsen Moder og Søster.
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ |
15 Hvor er da vel mit Haab, og hvo kan øjne min Lykke?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ |
