Esajas 3
1 Thi se, Herren, Hærskarers HERRE, fratager Jerusalem og Juda støtte og Stav, hver Støtte af Brød og hver støtte af vand:
| כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃ |
2 Helt og Krigsmand, Dommer og Profet, Spaamand og Ældste,
| גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃ |
3 Halvhundredfører og Stormand, Raadsherre og Haandværksmester og den, der er kyndig i Trolddom.
| שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃ |
4 Jeg giver dem Drenge til Øverster, Drengekaadhed skal herske over dem.
| ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃ |
5 I Folket undertrykker den ene den anden, hver sin Næste; Dreng sætter sig op imod Olding, Usling mod Hædersmand.
| ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃ |
6 Naar da en Mand tager fat paa en anden i hans Fædrenehus og siger: »Du har en Kappe, du skal være vor Hersker, under dig skal dette faldefærdige Rige staa!«
| כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃ |
7 saa svarer han paa hin Dag: »Jeg vil ikke være Saarlæge! Jeg har hverken Brød eller Klæder i Huset, gør ikke mig til Folkets Overhoved!«
| ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃ |
8 Thi Jerusalem snubler, og Juda falder, fordi de med Tunge og Gerning er mod HERREN i Trods mod hans Herligheds Øjne.
| כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃ |
9 Deres Ansigtsudtryk vidner imod dem; de kundgør deres Synd som Sodoma, dølger intet. Ve deres Sjæl, de styrted sig selv i Vaade.
| הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃ |
10 Salige de retfærdige, dem gaar det godt, deres Gerningers Frugt skal de nyde;
| אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו׃ |
11 ve den gudløse, ham gaar det ilde; han faar, som hans Hænder har gjort.
| אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃ |
12 Mit Folk har en Dreng ved Styret, og over det hersker Kvinder. Dine Ledere, mit Folk, leder vild, gør Vejen, du vandrer, vildsom.
| עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ |
13 Til Rettergang er HERREN traadt frem, han staar og vil dømme sit Folk.
| נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃ |
14 HERREN møder til Doms med de Ældste i sit Folk og dets Fyrster: »Det er jer, som gnaved Vingaarden af, I har Rov fra den arme til Huse.
| יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃ |
15 Hvor kan I træde paa mit Folk og male de arme sønder?« saa lyder det fra Herren, Hærskarers HERRE.
| מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃ |
16 HERREN siger: Eftersom Zions Døtre bryster sig og gaar med knejsende Nakke og kælne Blikke, gaar med trippende Gang og med raslende Ankelkæder —
| ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃ |
17 gør Herren Issen skaldet paa Zions Døtre og blotter deres Tindingers Lokker.
| ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ |
18 Paa hin Dag afriver Herren al deres Pynt: Ankelringe, Pandebaand, Halvmaaner,
| ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃ |
19 Perler, Armbaand, Flor,
| הנטפות והשרות והרעלות׃ |
20 Hovedsmykker, Ankelkæder, Bælter, Lugtedaaser, Trylleringe,
| הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃ |
21 Fingerringe, Næseringe,
| הטבעות ונזמי האף׃ |
22 Festklæder, Underdragter, Sjaler, Tasker,
| המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃ |
23 Spejle, Lin, Hovedbaand og Slør.
| הגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃ |
24 For Vellugt kommer der Stank, i Stedet for Bælte Reb, for Fletninger skaldet Isse, for Stadsklæder Sæk om Hofte, for Skønhedsmærke Brændemærke.
| והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי׃ |
25 Dine Mænd skal falde for Sværd, dit unge Mandskab i Strid.
| מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃ |
26 Hendes Porte skal sukke og klage og hun sidde ensom paa Jorden.
| ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃ |
